חוזה קאליש
חוזה קאליש היה חוזה בין פרוסיה והאימפריה הרוסית שנחתם ב-28 בפברואר 1813 (בתחילה נשמר בסודיות), שבו הוסכם על שיתוף פעולה במאבק נגד צרפת של נפוליאון. החוזה היה המשכה של אמנת טאורוגן מדצמבר 1812, שבהּ התחייבו מפקדי הצבא הפרוסי לנייטרליות ביחס לרוסיה, אף שרשמית (בעקבות חוזה טילזיט) הייתה פרוסיה עדיין בעלת בריתה של צרפת, שנמצאה באותה עת במלחמה עם רוסיה.
על פי החוזה, יוקצו למאבק נגד צרפת 150,000 חיילים רוסיים ו-80,000 פרוסיים, וייעשה כל מאמץ לצרף את אוסטריה לברית. רוסיה הבטיחה שלא תניח את נשקה נגד צרפת עד שפרוסיה תשוב למצבה לפני התבוסה של 1806.[1]
ב-16 במרץ 1813 הכריזה פרוסיה מלחמה נגד צרפת, ופרוסים רבים התנדבו לצבא כדי להיאבק למען עצמאות. הרוסים והפרוסים הצטרפו לאוסטריה ובריטניה במלחמת הקואליציה האנטי-צרפתית השישית, שהסתיימה במפלתו המוחלטת של נפוליאון ב-1813.
הערות שוליים
21522838חוזה קאליש