חואן קרלוס אונטי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. חואן קרלוס אונטי (ספרדית: Juan Carlos Onetti‏; 1 ביולי 1909 - 30 במאי 1994) הוא סופר אורוגוואי שנולד במונטווידאו בשנת 1909 ונפטר ב-1994 בספרד, ארץ שהסופר גלה אליה ממולדתו בשנת 1974. ב-1980 זכה בפרס סרוונטס.

ההחלטה לגלות גמלה בלב אונטי אחרי שהמשטר הצבאי באורוגוואי כלא אותו למשך שלושה חודשים בגלל השתתפותו בחבר שופטים, שהעניק פרס לסופר נלסון מרה על סיפור אשר נתפש חתרני.

פרט לתקופות חיים אלה באורוגוואי ובספרד חי אונטי שתי תקופות בבואנוס איירס, בירת ארגנטינה (1934-1930 ו-1955-1941).

ספריו

ספרו החשוב הראשון, "הבור", התפרסם ב-1939, ובעקבותיו ראו אור "אדמת הפקר" (1941), "למען הלילה הזה" (1943), "החיים הקצרים" (1950) ו"הפרידות" (1954). מששב והשתקע במולדתו פרסם, בין השאר, את הספרים "לקבר בלי שם" (1959), "פני האסון" (1960), "המספנה" (1961), "עצוב ממש כמותה" (1963), "אוֹסֵפגוּפוֹת" (1965) ו"המוות והילדה" (1973). במהלך חייו בספרד התפרסמו הרומנים "ניתֵן לדבּר לרוח" (1979) "אז כאשר" (1987) והקובץ "נוכחות וסיפורים אחרים" (1986).

ספריו בעברית

  • פני האסון, עם עובד, 1988, תרגום: טל ניצן
  • המספנה, זמורה ביתן, 2003, תרגום: טל ניצן

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של חואן קרלוס אונטי

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חואן קרלוס אונטי בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32882715חואן קרלוס אונטי