חואו ז'נג'ה
 | |
| חואו ז'נג'ה ב-1946 |
חואו ז'נג'ה (בסינית: 侯 仁 之; 6 בדצמבר 1911[1] – 22 באוקטובר 2013) היה גאוגרף סיני וחלוץ הגאוגרפיה ההיסטורית המודרנית בסין. הוא תרם תרומה יוצאת דופן להתפתחות הגאוגרפיה ההיסטורית הן בתאוריה והן בפועל.[2]
ביוגרפיה
חואו נולד בנפת דזאוצ'יאנג (אנ'), מחוז חביי, ב־6 בדצמבר 1911. הוא גדל במחוז שאנדונג.
בגיל 21 קיבל את השראתו מההיסטוריון גוּ גְ'יֵה-גָאנְג (אנ') להתחיל ללמוד היסטוריה באוניברסיטת ינג'ינג (אנ') בבייג'ינג. הוא למד היסטוריה אצל ויליאם חונג (אנ') וגוּ גְ'יֵה-גָאנְג. בשנת 1936 סיים תואר ראשון בהיסטוריה והמשיך לתואר שני באוניבסיטה. לאחר לימודיו המשיך ללמד באוניברסיטה, שם נפגש ומאוחר יותר התחתן עם אשתו גָ'אנְג וֵיי-יִינְג (Zhang Weiying).[1]
חואו תכנן להמשיך את לימודיו באנגליה אך לאחר הפלישה היפנית לסין בשנת 1941, הוא נכלא כאחד ממנהיגי גוף הסטודנטים באוניברסיטה. הוא נידון למאסר למשך שנה, והיה מוגבל בתנועותיו עם שחרורו. הוא ואשתו התיישבו בטיינג'ין עד תום מלחמת סין–יפן השנייה.[3]
בשנת 1946, לאחר סיום המלחמה, החל חואו ללמוד דוקטורט באוניברסיטת ליברפול, שם סיים את לימודיו בשנת 1949. עבודת הגמר שלו הייתה על הגאוגרפיה ההיסטורית של בייג'ינג.[1]
לאחר מכן חואו חזר לסין ועבד כפרופסור חבר במחלקה להיסטוריה באוניברסיטת ינג'ינג. לימים מילא מספר תפקידים באוניברסיטת בייג'ינג, כולל סגן פרובוסט האוניברסיטה, דיקן המחלקה לגאולוגיה וגאוגרפיה, ודיקן המחלקה לגאוגרפיה.[1]
בשנת 1950 מונה חואו להשתתף ב"ועדת התכנון העירוני בבייג'ינג" לייעוץ אודות התכנון העירוני של העיר. בנוסף, הוא קידם מחקר גאוגרפי היסטורי צ'נגדה, בהאנדאן, בדְזְה-בָּוֹ, ובערים אחרות בעלות משמעות היסטורית. חואו חקר גם את המדבריות בנינגשיה, מונגוליה הפנימית וגאנסו, כדי לסייע ולחקור בנוגע לנטיעת יערות מחסה.[3]
במהלך מהפכת התרבות בסין (1966-1976) פועלו ואופי מחקריו של חואו ספגו ביקורת מהשלטונות והוא הורחק לאזור כפרי רחוק, לבית הספר 7 במאי (אנ') בג'יאנגשי לצורך עבודה פיזית וחינוך מחדש.
בשנת 1972 חזר חואו ללימודים ומחקרים אקדמיים, ופרסם את אוסף העבודות האקדמיות הראשון בשנת 1979.
בשנת 1980, חואו קיבל מינוי להיות חבר באקדמיה הסינית למדעים (אנ').
בשנת 1984 הפך חואו לחוקר אורח באוניברסיטת קורנל. בתקופתו הוא למד על האמנה בדבר הגנת המורשת התרבותית והטבעית העולמית, שהייתה הבסיס להקמת מערכת אתרי המורשת העולמית. חואו פנה להוועידה המייעצת הפוליטית של העם הסיני (CPPCC) (Chinese People's Political Consultative Conference), בהצעה שהרפובליקה העממית של סין תצטרך לאמנה. ב־12 בדצמבר 1985, סין אישרה את האמנה. בשנת 1987, העיר האסורה, החומה הגדולה של סין וג'ואוקואודיין הפכו לאתרים הסיניים הראשונים שנרשמו על ידי אונסק"ו ברשימת אתרי המורשת העולמית. חואו נקרא כ"אדם הראשון שהגיש בקשה להגנת המורשת הסינית".
חואו נפטר בגיל 102 באוקטובר 2013.
בנוסף למחקר הגאוגרפי ההיסטורי שלו, והגישות החדשות שפיתח, כתב חואו ספרים ויצירות רבות למען הקהל הרחב.
עבודות נבחרות
- העקרונות והתרגול של הגאוגרפיה ההיסטורית.
- ארבעה מאמרים על גאוגרפיה היסטורית
- היסטוריה קצרה על הגאוגרפיה של סין העתיקה
- גאוגרפיה היסטורית עירונית בבייג'ינג
- Hou, Renzhi (2014). An Historical Geography of Peiping. Springer-Verlag Berlin Heidelberg. doi:10.1007/978-3-642-55321-9. ISBN 978-3-662-51537-2.
- Hou, Renzhi (2015). Symposium on Chinese Historical Geography. Springer-Verlag Berlin Heidelberg. doi:10.1007/978-3-662-45272-1. ISBN 978-3-662-52614-9.
פרסים ואותות הוקרה
בשנת 1984 קיבל חואו דוקטורט של כבוד במדעים מאוניברסיטת בייג'ינג.[4]
בשנת 1999 הוענקה לו מדליית ג'ורג דייווידסון (אנ') המוענקת לגאוגרפים החוקרים את אזור האוקיינוס השקט על ידי האגודה האמריקאית לגאוגרפיה,[5][1] באותה שנה הוענק לו פרס מדעי הטבע והטכנולוגיה מטעם ארגון HLHL.
חואו נבחר כחבר כבוד בחברה הסינית למדע פופולרי.[3]
בשנת 2006, זכה חואו בפרס על שם צָאי יְוֵּ'אנְפֵּי (Cai Yuanpei)[1]
כוכב לכת 309295 Hourenzhi נקרא על שמו. ההכרזה נעשתה בנובמבר 2019.[2]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 Li Xiaomeng (6 בדצמבר 2010). "Hou Renzhi: Lifelong Devotion to Historical Geography". Peking University News.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 "M.P.C. 118219" (PDF). Minor Planet Center. 8 בנובמבר 2019. נבדק ב-12 בנובמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 3.0 3.1 3.2 "Historical Geographer: Hou Renzhi". chinaculture.org. נבדק ב-14 בנובמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Hou Renzhi 侯仁之, Senior Academician of the Chinese Academy of Sciences". ChinaVitae.
- ^ "GEORGE DAVIDSON MEDAL". American Geographical Society.
31815579חואו ז'נג'ה