חגורת הצלה
חגורת הצלה או אפודת הצלה או אפוד הצלה הוא מתקן לבוש אשר נועד למנוע את טביעתו של לובש החגורה או האפודה, גם במקרה בו הוא חסר הכרה. מטרת החגורה - לשמור את ראשו ופניו של לובשה מעל פני המים ובכך למנוע את טביעתו.
מתקן הצלה זה משמש יורדי ים, ומותקן על ספינות וכן מותקן על מטוסים למקרה של נחיתת חירום על-פני המים.
חגורות הצלה מודרניות יכולות לכלול מתקני הצלה כגון נורות תאורה ומתקני רדיו לסייע למחלצים לאתר את האדם הנמצא במים.
סוגי חגורות הצלה
חליפות הצלה קשיחות
חגורות אלה מכילים תאי ציפה העשויים חומר סינתטי כלשהו ובו תאי אוויר רבים המאפשרים את ציפת החגורה. חגורות אלה אינן דורשות מילוי התאים, וניתן להשתמש בהם בכל עת אולם הן מגושמות, ולכן, קשה לעבוד כאשר הן נלבשות. מאידך - ניתן לזרוק חגורת הצלה מסוג זה למים ולהשתמש בה כגלגל הצלה.
חליפות הצלה מתנפחות
חגורות הצלה מסוג זה כוללות שני תאי ציפה המתמלאים באוויר הננשף לתוך התאים באמצעות פיה על ידי לובש החגורה, או באמצעות גז פחמן דו-חמצני הנמצא במיכל המחובר אל החגורה.
חגורות מסוג זה מצויות באוניות וכן במטוסי נוסעים. יתרונן של חגורות הצלה אלה הוא באופן קיפולן, המאפשר אריזתן באריזות קטנות התופסות נפח מועט וגם משקלן קטן. בשל כך, יכולים יורדי ים ללבוש את החגורה סביב מותניהם בכל עת שהם מצויים על סיפון כלי השייט כאשר החגורה מקופלת, ובכך החגורה אינה מפריעה לעבודתם השוטפת.
סיבה נוספת לשימוש בחליפות הצלה מסוג זה במטוסים היא העובדה שבמקרה בו מטוס נאלץ לנחות נחיתת חירום ומתחיל להתמלא מים, חליפות הצלה קשיחות היו צפות בתוך המטוס, ובכך מונעות על יציאת הנוסעים מבעד פתחים נמוכים הנמצאים מתחת לפני המים. מאותה סיבה ניתנת הנחיה לנוסעים לנפח את חליפות ההצלה אך ורק לאחר צאתם מהמטוס, שכן ניפוח החליפה בתוך המטוס עלולה להביל לתוצאה דומה בה לא יוכל הנוסע המשתמש בחליפה לצאת מהמטוס.
היסטוריה
השימוש הראשון המתועד בחגורות הצלה היה שימוש שעשו חייליו של המלך אשורנצירפל השני בשנת 870 לפנה"ס בעורות של חיות שנתפרו ומולאו אוויר, ובאמצעותם חצו החיילים את החפיר מלא המים על מנת להגיע לחומת העיר ולכובשה.
עד ראשית העת החדשה לא היו חליפות הצלה ייעודיות. אמנם מרבית יורדי הים לא ידעו לשחות, אולם במקרה בו טבעה ספינה עשו יורדי הים שימוש בקרשי הספינות שהיו עשויות עץ על מנת לצוף.
בשנת 1757 הומצא בצרפת מתקן ציפה עשוי שעם. מתקן זה פותח בשנת 1851 על ידי חוקר הקוטב הבריטי ג'ון רוס וורד והפך למעשה לחגורת ההצלה הראשונה, והחל משנת 1861 שימש השעם כמרכיב המרכזי בייצור חגורות הצלה.
בשנת 1852 נחקק חוק בקונגרס ארצות הברית המורה לספינות המפליגות במימי ובנהרות ארצות הברית להחזיק חגורות הצלה או גלגלי הצלה.
בשנת 1869 נעשו ניסיונות לייצר חגורות הצלה מקפוק.
עיצוב חגורת ההצלה שונה בשנת 1912 על מנת שיכלול טבעת אשר תשמור את ראשו של המשתמש בחגורה מעל המים, ובכך נוצר יתרונה של החליפה על גלגל ההצלה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
25207468חגורת הצלה