חביב אלקאניאן
 |
חביב אלקאניאן (בפרסית: حبیب القانیان; 1909 – 9 במאי 1979, י"ב באייר תשל"ט) היה תעשיין ופילנתרופ יהודי-איראני. כיהן כיושב ראש הקהילה היהודית באיראן במהלך שנות ה-60 וה-70. אלקאניאן היה היהודי הראשון שהוצא להורג לאחר המהפכה האיראנית.
קורות חייו
אלקאניאן נולד בשנת 1909 בטהראן במשפחה יהודית. אחיו היו אקאג'אן, דאוד, נור-אללה (אביו של הנרי אלקאניאן), ציון, עטא-אללה ונג'את-אללה.[1] התחיל בגיל 15 לעבוד במלון של דודו, אחר כך כמוכר בשוק.[1] במהלך השנים הקים יחד עם אחיו בתי חרושת ומפעלים שהיוו כוח חלוץ במודרניזציה של כלכלת איראן ותיעושה. בין השאר הקימו מפעל לאלומיניום, בנו בניינים גבוהים ושווקים מקורים. מילאו תפקיד חשוב בקידום יחסי המסחר עם סין.[1] בשנת 1959 הקים אלקאניאן מפעל לייצור פלסטיק בטהראן בשם "פלאסקו". עם השנים הפך מפעל זה לאחד ממפעלי הפלסטיק המשוכללים ביותר מבחינה טכנולוגית באיראן ומהמפעלים הגדולים ביותר במזרח התיכון בתחומו. בשנת 1960 בנה את גורד השחקים האייקוני "פלאסקו" בטהראן.
עוד באותה שנה נבחר לראשונה ליושב ראש הקהילה היהודית באיראן, תפקיד שעתיד היה למלא ברציפות עד מותו, בשנת 1979.
יחד עם אחיו ומספר אנשי עסקים נוספים מהקהילה, הקים אלקאניאן עמותה שייעודה לגייס תרומות. על אף העובדה כי מרבית התרומות יועדו לקהילה היהודית, פעל אלקאניאן לגיוס תרומות גם לשאר חלקי האוכלוסייה.
הוא נהג לבקר בישראל לעיתים קרובות. בשנת 1968, אלקאניאן ואחיו רכשו את מגדל שמשון במתחם הבורסה ברמת גן וכן בניין אשר ישמש בהמשך כמקום מושבה של השגרירות האיראנית בישראל.
בשנת 1978, במהלך המהומות באיראן נגד שלטונו של מנהיג איראן השאה, שהה אלקאניאן בארצות הברית במסגרת עסקיו. למרות הפצרות מצד בני משפחתו ומכריו, החליט לחזור לאיראן בראשית 1979.
נסיבות מותו
ב-16 במרץ 1979, זמן קצר לאחר המהפכה האיראנית, נעצר אלקאניאן על ידי שלטונות המהפכה והואשם בבגידה וב"ציונות", בשל קשריו עם ישראל ויהדות התפוצות.
לאחר ששהה במשך חודשיים במעצר, החל משפטו של אלקאניאן ב-8 במאי 1979. המשפט ארך כ-20 דקות בלבד. אלקאניאן טען בפני בית הדין כי איננו ציוני, וזאת חרף העובדה כי את מפעל הפלסטיק שלו בנתה חברה ישראלית וכי היו לו קשרים ענפים עם ישראל, כולל השקעות שונות במדינה. על אף טענותיו בפני בית הדין, הוא הורשע ונידון למוות.
ב-9 במאי 1979 הוא הוצא להורג על ידי כיתת יורים בטהראן, היהודי הראשון ומן האזרחים האיראנים הראשונים שהוצאו להורג בטהראן של אחרי המהפכה.
הממשלה האיראנית סירבה לבקשת משפחתו של אלקאניאן לקבל את גופתו למען קבורתו. לאחר מסכת לחצים של מנהיגי הקהילה היהודית במדינה, דוגמת הרב הראשי של איראן ידידיה שופט, הסכימה איראן להעביר את הגופה למשפחה, אשר קברה את אלקאניאן בקבר לא מסומן בבית הקברות היהודי של טהראן, וזאת בהשתתפות מספר מצומצם של אנשים, בשל החשש כי פרסום הטקס יוביל למהומות נוספות. בהמשך, הוקמה מצבה בצמוד לקברו של אלקאניאן, אך לא נחרט עליה כל פרט בנוגע לנסיבות מותו.
בעקבות הוצאתו להורג נדחה טקס חנוכת בניין חדש לבורסת היהלומים הישראלית ברמת גן שנבנה בידי משפחת אלקאניאן.[2]
השלכות מותו
זמן קצר לאחר הוצאתו להורג, עברה בסנאט האמריקאי החלטה הקוראת לגנות את הוצאתו להורג של אלקאניאן ושל יהודים אחרים, וכי יש לראות במעשים אלו הפרה של זכויות האדם באיראן.
מותו של אלקאניאן גרם להלם ופחד בקרב הקהילה היהודית באיראן. קרוב ל-75% מקרב יהודי איראן בחרו לעזוב את המדינה בזמן המהפכה וזמן קצר אחריה. מתוך קהילה של 80,000 - 100,000 איש, נשארו במדינה רק 8,756 יהודים (נכון למפקד אוכלוסין שנערך במדינה ב-2011).
בעקבות פרשת התולעת סטקסנט, אשר נטען כי נוצרה על ידי גוף ממשלתי לשם פגיעה במתקני הגרעין של איראן, עלתה השערה על ידי מומחי אבטחת מידע של חברת סימנטק כי מספר מסוים שהוכנס לקוד ונועד לסמן מחשבים אשר יהיו מוגנים מפעולת התולעת (19790509) אינו מקרי וייתכן שהוא מרמז על תאריך הוצאתו להורג של אלקאניאן. עם זאת, המומחים ציינו כי אין להסיק מכך על זהות המדינה שיצרה את סטוקסנט.
לקריאה נוספת
- قاسم پورنجفی. مفسدین فی الارض. شرح حال و بیوگرافی و عکسها و اسناد منتشر نشده عاملین فساد. مرداد ۱۳۵۸. ۷۰-۸۱. (בפרסית)
קישורים חיצוניים
- חביב אלקניאן ז"ל, מעריב, 10 במאי 1979
- יובל אליצור, "חביב אלקניאן הוצא להורג באשמת ריגול", מעריב, 29 במאי 1979
- אסף שטול-טראורינג, 9.5.1979 / יהודי מוצא להורג באיראן של חומייני, באתר הארץ, 9 במאי 2012
הארץ, הבניין שקרס בטהראן נבנה על ידי נדבן יהודי שהוצא להורג באשמת ריגול, באתר הארץ, 19 בינואר 2017- שהרזאד אלקאניאן - How Iran killed its future מאמר ב"לוס אנג'לס טיימס" 27 ביוני 2012
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 שהרזאד אלקאניאן (אלגאניאן), לוס אנג'לס טיימס, 27 ביוני 2012 (באנגלית)
- ^ ראש ביהמ"ש המהפכני באירן: אלקאניאן ניסה לשלם 71 מיליון דולר שוחד, דבר, 14 במאי 1979.
34448116חביב אלקאניאן