זליג אשחר
| לידה | 1941 (גיל: 83 בערך) |
|---|---|
| ענף מדעי | אימונולוגיה |
| מקום מגורים | ישראל |
| פרסים והוקרה |
פרס ישראל למדעי החיים (2015) |
זליג אשחר (נולד בשנת 1941) הוא פרופסור ישראלי לאימונולוגיה, מכהן כראש המחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע. חתן פרס ישראל למדעי החיים לשנת 2015.
ביוגרפיה
זליג אשחר נולד בפתח תקווה, בנם הבכור של יעקב ושרה ליפקה, ילידי פולין. הוא גדל ברחובות ולמד בבית הספר העממי בית חינוך ובבית הספר תיכון מאוחד רחובות. בסיום לימודיו התגייס לצה"ל והצטרף לגרעין נח"ל בקיבוץ יד מרדכי. שנה לאחר סיום השרות הצבאי שלו ולאחר שאספת הקיבוץ דחתה את בקשתו להירשם ללימודים באוניברסיטה, הוא עזב את הקיבוץ ונרשם ללימודי ביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, שם גם השלים את התואר השני בביוכימיה. במלחמת ששת הימים לחם במסגרת גדוד הנח"ל המוצנח בבקעת הירדן וברמת הגולן.
אשחר בעל תואר דוקטור ממכון ויצמן למדע, אותו החל בשנת 1969 בהדרכתם של פרופ' מיכאל סלע ופרופ' דוד גבעול. הוא חקר דרכים למניעת דחיית שתלים באמצעות בידוד ואפיון אנטיגנים ספציפיים על פני לימפוציטים והכנת נסיוב נגדם. את הפוסט-דוקטורט שלו עשה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, במחלקה לאימונולוגיה בראשותו של פרופ' ברוך בנאסרף (לימים חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה).
אשחר למד שיטה ליצירת כמויות גדולות של נוגדנים חד-שבטיים, במעבדתו של פרופ' ז'ורז' קלר במכון האימונולוגי של בזל. בשנת 1976 חזר לישראל והצטרף לסגל האקדמי של מכון ויצמן כראש קבוצת מחקר במחלקה לאימונולוגיה כימית (לימים המחלקה לאימונולוגיה). בסוף שנות ה-80, פיתח שיטה לטיפול ב-HIV נגד לוקמיה, על ידי הינדוסם של תאי לימפוציט T, בשיטות שונות של הנדסה גנטית, כך שיצוידו בקולטנים ספציפיים, שיאפשרו להם להרוג תאי מטרה סרטניים ספציפיים[1][2][3].
הטכנולוגיה של חברת קייט פארמה מתבססת על מחקריו.
אשחר מנהל את המחקר האימונולוגי במרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי (איכילוב).
פרסים
- 2014 - פרס מסרי (אנ')
- 2015 - פרס ישראל
- 2016 - פרס נוברטיס לאימונולוגיה קלינית (יחד עם פרופ' קארל ג'ון מאוניברסיטת פנסילבניה ופרופ' סטיבן רוזנברג מהמכון הלאומי לסרטן)[4]
- 2017 - פרס א.מ.ת, בקטגוריה מדעי החיים : חקר הסרטן[5]
חייו האישיים
אשחר גרוש. התאלמן מבת זוגו ליהיא סמל, אב לשלושה וסבא לשישה נכדים.
קישורים חיצוניים
- איציק וולף, פרס ישראל בחקר מדעי החיים לפרופ' זליג אשחר, באתר News1 מחלקה ראשונה, 1 במרץ 2015
- גלי וינרב, האיש שמאחורי התרופה לטיפול בסרטן ששווה 2.5 מיליארד ד', באתר גלובס, 3 באפריל 2015
- אנדרו סמית', "Pivotal Year Looms for CAR T-Cell Therapies", OncLive, מרץ 2017
- "המדע שמאחורי האקזיט המוצלח", באתר מכון דוידסון, 29 באוגוסט 2017
סמדר רייספלד, יצור הכלאיים שמנצח את הסרטן, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2017
הערות שוליים
- ^ Expression of immunoglobulin-T-cell receptor chimeric molecules as functional receptors with antibody-type specificity, דצמבר 1989, PNAS
- ^ מגזין מכון ויצמן, מתמקדים במטרה, באתר "הידען", 27 ביולי 2011
- ^ גישה חדשנית לטיפול בסרטן, באתר מכון ויצמן למדע
- ^ שלושת מקבלי פרס נוברטיס לאימונולוגיה קלינית ל-2016, זליג אשחר, סטיבן רוזנברג וקרל ג'ון, באתר נוברטיס, 15 באוגוסט 2016
- ^ זליג אשחר - פרס א.מ.ת בחקר הסרטן
