זליג אשחר

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זליג אשחר
לידה 1941 שגיאת לואה ביחידה יחידה:גיל_לערכי_אישים בשורה 20: attempt to compare table with number.
ענף מדעי אימונולוגיה
ארצות מגורים ישראל

זליג אשחר (נולד בשנת 1941) הוא פרופסור ישראלי לאימונולוגיה, מכהן כראש המחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע. חתן פרס ישראל למדעי החיים לשנת 2015.

ביוגרפיה

זליג אשחר נולד בפתח תקווה, בנם הבכור של יעקב ושרה ליפקה, ילידי פולין. הוא גדל ברחובות ולמד בבית הספר העממי בית חינוך ובבית הספר תיכון מאוחד רחובות. בסיום לימודיו התגייס לצה"ל והצטרף לגרעין נח"ל בקיבוץ יד מרדכי. שנה לאחר סיום השרות הצבאי שלו ולאחר שאספת הקיבוץ דחתה את בקשתו להירשם ללימודים באוניברסיטה, הוא עזב את הקיבוץ ונרשם ללימודי ביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, שם גם השלים את התואר השני בביוכימיה. במלחמת ששת הימים לחם במסגרת גדוד הנח"ל המוצנח בבקעת הירדן וברמת הגולן.

אשחר בעל תואר דוקטור ממכון ויצמן למדע, אותו החל בשנת 1969 בהדרכתם של פרופ' מיכאל סלע ופרופ' דוד גבעול. הוא חקר דרכים למניעת דחיית שתלים באמצעות בידוד ואפיון אנטיגנים ספציפיים על פני לימפוציטים והכנת נסיוב נגדם. את הפוסט-דוקטורט שלו עשה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, במחלקה לאימונולוגיה בראשותו של פרופ' ברוך בנאסרף (לימים חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה).

אשחר למד שיטה ליצירת כמויות גדולות של נוגדנים חד-שבטיים, במעבדתו של פרופ' ז'ורז' קלר במכון האימונולוגי של בזל. בשנת 1976 חזר לישראל והצטרף לסגל האקדמי של מכון ויצמן כראש קבוצת מחקר במחלקה לאימונולוגיה כימית (לימים המחלקה לאימונולוגיה). בסוף שנות ה-80, פיתח שיטה לטיפול ב-HIV נגד לוקמיה, על ידי הינדוסם של תאי לימפוציט T, בשיטות שונות של הנדסה גנטית, כך שיצוידו בקולטנים ספציפיים, שיאפשרו להם להרוג תאי מטרה סרטניים ספציפיים[1][2][3].

הטכנולוגיה של חברת קייט פארמה מתבססת על מחקריו.

אשחר מנהל את המחקר האימונולוגי במרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי (איכילוב).

פרסים

חייו האישיים

אשחר גרוש. התאלמן מבת זוגו ליהיא סמל, אב לשלושה וסבא לשישה נכדים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0