זיכרון נדיף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זיכרון נדיף הוא אמצעי לאחסון נתונים במחשב, הזקוק לאספקת חשמל באופן מתמיד על מנת שהמידע שעליו לא יימחק. כלומר, תוכנו של הזיכרון הנדיף אינו משתמר בלא מתח חשמלי רצוף[1].

על פי רוב זיכרון גישה אקראית (RAM) הוא זיכרון נדיף, שהיתרון העיקרי בשימוש בו הוא מהירות הפעולה. לכן, כאשר אנו מכבים את המחשב שלנו, תוכן הזיכרון נמחק. ניתן לפקוד על מחשב להיכנס למצב Hibernation(אנ') בו נשמר תוכן ה-RAM בדיסק קשיח, ואז המחשב נכבה. בהדלקה הבאה, יועבר תוכן זה חזרה ל-RAM.

על מנת לשמור מידע גם כאשר המחשב כבוי, נחוץ אמצעי לאחסון מידע לא נדיף כגון דיסק קשיח, דיסקט, זיכרון לקריאה בלבד (ROM) או זיכרון פלאש כדי לשמר את תוצאות העיבוד שנעשה בזיכרון.

זיכרונות נדיפים

דוגמאות לרכיבי זיכרון נדיף:

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ פרידמן, א. (1984). לכסיקון המחשב. תל אביב: ספריית אנשים ומחשבים.
ערך זה הוא קצרמר בנושא מחשבים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34506647זיכרון נדיף