זיין אלעבדין קורבני
 | |||||
| לידה | פנח'אה, איראן | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| השכלה | החווזה של קום | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
זיין אלעבדין קורבני (בפרסית: زینالعابدین قربانی; נולד ב-1933) הוא אייתוללה ופוליטיקאי איראני ששימש כנציג המנהיג העליון של איראן בפרובינציית גילאן, וכן אמאם תפילת יום השישי בערים לאהיג'אן ורשת. הוא היה חבר במועצת המומחים האיראנית (מ-1990 עד 2024) כנציג מטעם פרובינציית גילאן, והן באספה המייעצת האסלאמית (הפרלמנט האיראני) מ-1984 עד 1988.
ביוגרפיה
קורבני נולד בכפר פנח'אה שבפרובינציית גילאן בשנת 1933. הוא התייתם מאביו גולאם חסן כשהיה בן 5. משפחתו עסקה בחקלאות, וקורבני עזר למשפחתו בעבודות חקלאות.
הוא למד בבית ספר יסודי בעיר הולדתו, שם למד את יסודות הקוראן. לאחר מכן נסע ללאהיג'אן כדי להשתתף בשיעורי אסלאם שם וכן ללמוד ערבית. ב-1950 הוא נסע לקום כדי ללמוד בסמינר קום. בזמן שהותו בקום, הוא לקח שיעורים שלימדו מלומדים שיעים מוערכים רבים. הוא לקח שיעורים בפסיקה אסלאמית ובעקרונות תורת המשפט האסלאמית אצל חוסיין בורוג'רדי ורוחאללה חומייני, וכן בפילוסופיה אסלאמית אצל מוחמד חוסיין טבטבאי. הוא הגיע לדרגת אג'תהאד לאחר שסיים את שיעורי האסלאם המתקדמים שלו.[1][2]
לפני המהפכה האיראנית התוודע קורבני לנאוואב סאפאווי והצטרף לפדאיאן אלאסלאם (בפרסית: فدائیان اسلام) ב-1952 בעודו בקום. לאחר הוצאתו להורג של סאפאווי הסתתר קורבני לזמן מה. בזמן שהסתתר הוא התוודע גם לעלי ח'אמנאי, לימים המנהיג העליון של איראן. ככל שחלף הזמן, הוא נעשה קולני יותר נגד השאה, ונעצר על ידי הסאוואכ ב-1963. לאחר עזיבתו של מוחמד בהשתי למערב גרמניה ב-1965, נעצר קורבני מחדש לאחר שעסק בפעילויות הקשורות לבהשתי. הוא נעצר שוב ב-1971 למשך 6 חודשים בגין נאומים מתמשכים נגד השאה, נאסר עליו לעזוב את המדינה או לעסוק בענייני אסלאם.[3][4]
לאחר הדחתו של מוחמד רזא שאה פהלווי, מונה קורבני על ידי רוחאללה ח'ומייני לנציג המנהיג העליון של איראן בפרובינציית גילאן ובמקביל כאימאם של תפילת יום השישי בלאהיג'אן. הוא גם שימש כנציג פרובינציית גילאן בפרלמנט האיראני מ-1984 עד 1988, וכן כחבר מטעם אותה הפרובינציה במועצת המומחים האיראנית מ-1990 עד 2024.[5][6] לאחר מותו של סאדק אהסנבחש, מונה קורבני על ידי עלי ח'אמנאי למנהיג תפילת יום השישי ברשת.[7] בשנת 2018, קורבני התפטר מתפקידו כנציגו של המנהיג העליון, וכן כמנהיג תפילת יום השישי ברשת, לאחר המחלוקת סביב מתחם עדינה רשת.[8][9][10] לאחר התפטרותו, מונה רסול פלאחטי למחליפו. הוא גם ייסד את אוניברסיטת אזאד האסלאמית, סניף להיג'אן.[11]
יש לו שבעה בנים ושלוש בנות. מוחמד חוסיין ג'ורבני הוא גם אחיינו, שהוא נציג של אסטנה-יה אשרפיה באספה המייעצת האסלאמית (הפרלמנט האיראני).[1][2]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Khobregan, Majlis. "Ayatollah Zaynolabideen Ghorbani". majleskhobregan.ir (בפרסית). נבדק ב-2022-02-06.
- ^ 2.0 2.1 "- نماینده مردم آستانه در مجلس عزادار شد". نگاه ایران (בפרסית). נבדק ב-2022-02-06.
- ^ "زین العابدین قربانی". rasekhoon.net (בפרסית). נבדק ב-2022-02-06.
- ^ "پایگاه اندیشوران حوزه". ghorbanigilani.andishvaran.ir (בפרסית). נבדק ב-2022-02-06.
- ^ "نمایش عضو مجلس خبرگان" (בפרסית). 2012-12-12. אורכב מ-המקור ב-12 בדצמבר 2012. נבדק ב-2022-02-06.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "دربارۀ آیت الله زین العابدین قربانی". www.imam-sadr.com (בפרסית). נבדק ב-2022-02-06.
- ^ Khamenei, Ali (2001-07-08). "Appointment of Ayatollah Ghorbani for Friday Prayer leader in Rasht". khamenei.ir (בפרסית). נבדק ב-2022-02-06.
- ^ "Ayatollah Ghorbani Resigns". ایسنا (בפרסית). 2018-04-05. נבדק ב-2022-02-06.
- ^ "ماجرای مجتمع آدینه رشت | امام جمعه ای که مجتمع تجاری پیش فروش کرد و..." Aftabir.com (בפרסית). נבדק ב-2022-02-06.
- ^ "حجت الاسلام فلاحتی نماینده ولیفقیه در گیلان و امامجمعه رشت شد". ایسنا (בפרסית). 2018-04-04. נבדק ב-2022-02-06.
- ^ "زندگی نامه آیت الله قربانی". پایگاه اطلاع رسانی دیارمیرزا (בפרסית). 2016-02-15. נבדק ב-2022-02-06.
38873171זיין אלעבדין קורבני