פסק דין זיבוטפסקי נגד קלינטון
זיבוטפסקי נגד קלינטון (באנגלית: Zivotofsky v. Clinton) היא החלטת בית המשפט העליון של ארצות הברית משנת 2012, שבה קבע בית המשפט כי מחלוקת על תקנות בדבר דרכונים אינה שאלה פוליטית, ולכן שפיטה. בכך נסללה הדרך לפסילת חוק של הקונגרס, אשר ניסה להתערב בסמכות הבלעדית של נשיא ארצות הברית בענייני חוץ. החוק אכן נפסל על ידי בית המשפט העליון ב-2015.
השתלשלות הפרשה
ב-2002 העביר הקונגרס האמריקני חוק המורה למזכיר המדינה לרשום בדרכון "ישראל" בתור מקום הולדתו של מי שנולד בירושלים. לאחר החלת החוק, נולד בירושלים מנחם בנימין זיבוטפסקי, ולו אזרחות אמריקנית. הוריו ביקשו שבדרכונו האמריקאי יהיה כתוב: "ישראל", ולא "ירושלים" (ללא ציון מדינה), כמקום הולדתו. מחלקת המדינה דחתה בקשה זו עקב מדיניות ארוכת שנים של אי נקיטת עמדה בדבר מעמדה המדיני של ירושלים. ההורים פנו לערכאות. בית המשפט קבע כי זיבוטפסקי יוכל לשים למבחן בית המשפט את החוקתיות של חוק הקונגרס משנת 2002. צעד משפטי זה ננקט אל מול התנגדותה של מחלקת המדינה שטענה כי עניינים של מדיניות חוץ הם בעלי אופי פוליטי ובכך אינם שפיטים בבתי המשפט.
ביולי 2013, קבע בית המשפט לערעורים כי החוק מהווה פגיעה בלתי חוקתית בסמכויות ההכרה הדיפלומטית של הנשיא (להכיר או לא להכיר בירושלים כחלק מישראל).[1]
זיבוטפסקי נגד קרי
ב-21 באפריל 2014, בית המשפט העליון העניק לעתירה של זיבוטפסקי צו עיון מחדש (כלומר הוא מקבל את עתירתו של זיבוטפסקי לדון בתיק), כשהתיק עתה נקרא "זיבוטפסקי נגד קרי".[2]
ב-8 ביוני 2015, ברוב של 6-3 פסל בית המשפט העליון את חוק הקונגרס משנת 2002, כשהוא קובע כי הקונגרס חרג מסמכויותיו בחקיקת חוק זה, וכי סמכויות ההכרה הדיפלומטית בריבונות ממשלה זרה (במקרה זה על ירושלים), כפי שהוא מתבטא ברישום בדרכון, הם בסמכות בלעדית של הנשיא (האחראי על מחלקת המדינה שרושמת את הדרכון).[3][4][5][6]
הערות שוליים
22023570פסק דין זיבוטפסקי נגד קלינטון