זומביט (כתב עת)
.jpg){kind=logo} | |
| סמליל "זומביט" | |
| תדירות | אחת לחודש |
|---|---|
| מו"ל | כולנו עיתונות ותקשורת |
| עורך ראשי | נאורה שם-שאול |
| תאריכי הופעה | 1994–1997 (כ־3 שנים) |
| שפה | עברית |
.jpg)
.jpg)
זומביט היה ירחון מחשבים לנוער שפורסם מסוף 1994 עד סוף 1997. המו"ל היה "כולנו עיתונות ותקשורת" שהיה גם המו"ל של עיתון הילדים "כולנו" ובשיתוף תוכנית הטלוויזיה זומביט.[1] יצאו כ-35 גיליונות.
הכותבים
העורכת הייתה נאורה שם-שאול (סופרת, עיתונאית, מתכנתת ופעילת אינטרנט מאז שנות השמונים),[2][3] העורך האחראי: אורן ציבלין, עיצוב ממוחשב: משה אלחנתי, שעיצב את כל הדפים בסגנון מסכים וסגן עורך טכנולוגי: נמרוד קרת (האקר ומתכנת אבטחה, פעיל קוד פתוח וכתב קבוע).[4] בין הכותבים הקבועים בעיתון: סיון רהב, יואב בן דב, משה פרסטר, מאיר (מייק) רונן, ערן פיין, עידו אמין, קורן שדמי ועמוס אלנבוגן. הכתבים הרבו להשתתף בתוכנית הטלוויזיה.[5]
אודות כתב העת
כל גיליון הודפס בצבע מלא והתמקד בנושא מסוים והקשרו לתרבות דיגיטלית בישראל ובעולם; למשל גיליון מס' 3 עסק בקולנוע, גיליון מס' 7 עסק בכסף, גיליון מס' 9 עסק בקומיקס, גיליון 11 (בו כתב גם אמנון דנקנר) עסק בדת, גיליון מס' 17 עסק בחלל, וגיליון 23 על פסיכולוגיה וטכנולוגיה.
הירחון כלל כתבות מקוריות על משחקי מחשב, חידושי טכנולוגיה, תוכנות ולומדות, טיפים ומגוון נושאי תרבות דיגיטלית כמו משחק תפקידים, ראיונות עם דמויות מעולם זה. זובמיט כלל מדורים קבועים, כמו: "הקיר של נאורה" (דבר העורכת), "הקיר שלכם" (קוראים כותבים) ו"הדף השחור של אנטי" שסיפק מבט ביקורתי על כתבות באותו הגיליון, נכתב על ידי נמרוד קרת. עמודי האמצע בכל גיליון הוקדשו לקומיקס.
בשנה השנייה, סמוך לחוק בזק 1994 שהתיר לספקי אינטרנט לספק קוים לאזרחי ישראל, התחיל לצאת מוסף אינטרנט. היו בו הסברים למתחילים את דרכם בשיטוט באינטרנט, איך להיכנס לקהילות ואיך ליצור קהילות, ומושגי יסוד בחיים שמקבלים משמעות חדשה מבנייתה של רשת האינטרנט.
לכל מנוי שהיה לו מחשב עם מודם הייתה אפשרות להתקשר ללוח ההודעות (BBS), לשלוח ולקבל מידע, לשוחח עם הכתבים ועם קוראים אחרים ולשאול שאלות. דודי גולדמן כתב בידיעות אחרונות ש"בכך הופך זומביט למגזין העברי הראשון, המיועד באמת ל"פריקים של מחשבים" ומשחקים, הפותח גם גיליון אלקטרוני, בנוסף לגיליון הנייר המהודר." יבשם עזגד כתב בהארץ ש"כבוד לקורא ואמונה אמיתית באינטליגנציה שלו היא הנחת העבודה הבולטת ביותר של עורכי ועושי כתב העת המדהים הזה. ההנחה הזאת היא הנשק הסודי שעתיד להביא להם את הניצחון בקרב נגד כל מי שמוריד את המכנסיים בניסיון למשוך עוד מעט תשומת לב. בשורה התחתונה, זומביט הוא כתב עת עתידני שמתרחש עכשיו. הוא נדבק לך ליד עם דבק אפוקסי ולא יוצא לך מהראש שבוע." דוד גורדון כתב במעריב שהוא "מגזין המחשבים הטוב בסביבה".
לעיון נוסף
- דודי גולדמן, אינטראקטיבי, ידיעות אחרונות, 2 בפברואר 1995, עמ' 8.
- יבשם עזגד, אפילו סבתא שלי דפקה רייס, מוסף ספרים, הארץ, 10 במאי 1995, עמ' 9.
- דוד גורדון, גם עיתון וגם אתר, ב"המדור לנופלים ברשת", מעריב, 17 בינואר 1996, עמ' 9.
- שי שטיינברג, קח אתר ובנה לך עסק, דבר, 16 בפברואר 1996.
קישורים חיצוניים
- מספר גיליונות זומביט סרוקים, במאגר המגזינים הישנים
הערות שוליים
- ^ זומביט כתב עת : עיתון מחשבים לנוער בשיתוף תוכנית הטלוויזיה, באתר הספרייה הלאומית
- ^ שי שטיינברג, דבר
- ^ רומן דיגיטלי מאת נאורה שם-שאול, באתר הספרייה הלאומית
- ^ גאווה ישראלית, גלובס, 8 במאי 2011
- ^ למשל: הפרלמנט של זומביט - פרק 293: חוק המחשבים וכן נמרוד קרת בזומביט - פרק 218
