זבולון פינטו
| תרומות עיקריות | |
|---|---|
| נעדר | 1879[1] |
זבולון יצחק זוסמנוביץ' פינֶטו (ברוסית: Звулун Зусманович Пинето; בכתיב ארכאי: זבולון פינעטאָ; ~1852–1879[1]) היה כלכלן, מהנדס, פיזיקאי, כימאי ומתמטיקאי יהודי ברוסיה הצארית. התמנה למשרת המפקח על הבנק המלכותי האימפריאלי והכניס בו סדרים מודרניים, כעבור כשנה נעלם ועקבותיו לא נודעו.
ביוגרפיה
נולד בציטביאן בשנות ה-50 המוקדמות של המאה ה-19 (כנראה ב-1852[2]), אביו, יואל זוסמן, היה אופה והמשפחה חיה בעוני רב. כבר בילדותו המוקדמת התגלה ככשרוני במיוחד וכבר לפני גיל שלוש ביצע פעולות חיבור שלימד את עצמו. מורהו הראשון הודיע להוריו שאין בכוחו ללמד את בנם וכך התגלגל בילדותו אצל מורים טובים יותר ויותר ונמסר כי בגיל 12 כבר רכש בהירות "כמו מים" בשלושה מסדרי הש"ס, אך את עיקר כוחו גילה בחישובים מהירים של כל מה שקשור למתמטיקה ולגיאומטריה. הסוגיות הידועות בש"ס שמצריכות ידע גאומטרי נלמדו על ידו בקלות והוא הציע פתרונות גאוניים לכמה קשיים בסוגיות אלו.
| ” | מי הוליד לרוסיא את החכמים הנפלאים אשר שמם מהלל בגוים כהפראָפֿעססאָר ציון בין חכמי הרפואה, את פינעטא והדר' ליפקין בראש חכמי החשבון באיירופא... | “ |
– אפרים דיינרד, מסע באירופה, פרסבורג 1885 | ||
הוא פיתח עניין מובהק במתמטיקה ומחוסר ידע בשפות לועזיות כלשהן, הוא ידע לקרוא רק ביידיש ובעברית, למד כל חיבור מתמטי בשפות אלו שהצליח להניח עליו את ידו. זמן מה לאחר חגיגת בר־המצוה שלו החליט לנטוש את לימודי הקודש ולהתמסר למתמטיקה. הוריו וקרוביו נרעשו וניסו להניא אותו, אביו המבוהל גרר אותו לרב המקומי שניסה להסביר לו את משמעות הצעד ושחבל על גאון גדול כמותו, אך גם הוא לא הצליח לשנות את החלטתו של הילד. זמן קצר לאחר מכן, נעלם הילד מציטביאן. הוא עשה את דרכו רגלית לווילנה שעליה שמע כי היא עיר של 'משכילים'.
בווילנה היה לבן חסותו של איש החינוך ד"ר יוסף זייברלינג יורשו של לאון מנדלשטם כאחראי מטעם ממשלת רוסיה על החינוך היהודי. בווילנה פגש את הסופר והמתמטיקאי היהודי צבי רבינוביץ, שחיבר את הספר "המנוחה והתנועה" וספרי מדע נוספים בעברית (לימים ישתפו פעולה, רבינוביץ ידפיס ב-1871 את ספרו "משפטי המגבילים" עם "לוחות הלאגאריטהמען הבריגיים מעשרה ציוני מעשר" - לוחות לוגריתמים שחיבר פינטו) ולאחר שגם הוא התרשם מאד מרמת המתמטיקה הגבוהה שלו והמליץ עליו בפני זייברלינג, לקח אותו האחרון בעצמו לסנקט פטרבורג.
למרות נתוני הפתיחה הגרועים שלו כיהודי, מה גם שלא הכיר את שפת המדינה, הפתיע הצעיר את בוחניו כשפתר בקלות רבה אחדות מהחידות הקשות והמכשילות שהיו נהוגות במבחני הכניסה. הוא התקבל לאוניברסיטה באופן חריג. עם קבלתו לאוניברסיטה למד באופן פרטי את השפה הרוסית וכן צרפתית וגם חיבר בצרפתית חיבור על שיטתו החדשה בלוגריתמים, חיבור שנדפס מאוחר יותר בעברית בידי צבי הירש רבינוביץ בשם "לוחות המגבילים". עבודה אחרת שלו על מערכות גאומטריות שלא הוסברו עד כה[3], פורסמה על ידי האקדמיה האימפריאלית של סנקט פטרבורג על חשבונה.
ב-1866, בעודו תלמיד באוניברסיטת סנקט פטרבורג זכה לפרסום רב בשל מאמר מתמטי שחיבר ונדפס בפרסום רשמי של האקדמיה למתמטיקה[4]. כן פרסם מאמרים מדעיים בתחומי הפיזיקה והכימיה בכתבי עת צרפתיים ואנגליים. הוא סים את לימודיו בהצטיינות הגבוהה ביותר והוא בן 26 בלבד.
הצלחתו הייתה מהירה, תחילה שכרו את שירותיו בנקים בבירה הרוסית ומוסדות פיננסיים נוספים ובתוך שנה התמנה בידי שר האוצר הרוסי כמבקר הראשי של הבנק המלכותי. פינטו הכניס סדרים חדשים ובנה מחדש את כלל מנגנון הבנק המרכזי. המהלך הקנה לו אויבים רבים, בהם עשרות פקידים שפוטרו מתפקידם עם התייעלות המנגנון, אך הוא זכה לגיבוי של השר והממשלה.
בבוקר אחד בשנת 1879[5]. יצא פינטו מדירתו לבוש במעיל. הוא לא חזר. הועלתה סברה שאי מי מאויביו תפסו אותו והשליכו אותו לנהר. הוא היה בעת היעלמו בן 27.
חיבוריו
- Tables de Logarithmes Vulgaires a dix Decimales. St. Petershourg, 1871.
- Tables nouvelles pour le calcul rapide du taux des intérêts des emprunts de l'Etat, St. Petershourg & Paris, 1872
- חיבוריו
-
צרפתית -
צרפתית -
רוסית -
עברית וצרפתית
קישורים חיצוניים
- ש"ל ציטרון, אוֹיסטערלישע יוּדישע פּערזענליכקייטען אין פּעטערבּוּרג: זבולון פינעטאָ, דער מאָמענט, 21 במרץ 1930; המשך
- צבי הירש רבינוביץ, ספר המנוחה והתנועה, וילנא, תרכ"ז (1867) מבוא, עמ' XXI–XXII בהערה[6]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 תאריך הפטירה לפי ש"ל ציטרון, להלן "קישורים חיצוניים". לפי אפרים דיינרד המצוטט להלן נעלם בחורף שנת ה'תרמ"ד (1883–1884) - .
- ^ לפי ש"ל ציטרון, להלן "קישורים חיצוניים".
- ^ עותק סרוק של המאמר (ברוסית) מגנזי הספרייה הלאומית של ישראל באתר ויקישיתוף.
- ^ שלמה מנדלקרן, מכתבים מס"ט פעטרסבורג (ח), המגיד, 5 בספטמבר 1866.
- ^ כך לפי ציטרון במאמענט להלן 'קישורים אבל אפרים דיינרד בספרו מסע באירופה, פרסבורג 1885, בהערה לעמוד 135 כתב: ”אחרי כתבי דברי אלה, יצא פעם אחת ברחוב העיר בפעטערסבורג ופתאום נאבד מתוך הקהל בחורף שנת תרמ"ד (1883–1884), ואין אתנו איש יודע אם מת או נטבע בנהר וגם כתבי־העת לא הודיעו מזה מאומה, למגנת לב כל אוהביו ומוקירי שמו.”
- ^ אלו דבריו שם: והשני הוא ספר בחכמת הנדסה מהחכם הנעלה ידיד נפשי רע כאח לי כש"ת כמהו' זבולן פינעטא כולל חמשה למודים חדשים שהמציא החכם הזה בחשבון הנשגב, הספר היקר הזה נקרא באזני כל חכמי האקאדעמיע של המדעים אשר להקיסר יר"ה בסט' פעטערסבורג, ויהללו כל חכמי האקאדעמיע את הספר הזה והסכימו להדפיסו על הוצאות האקאדעמיע ולספחהו לזכרונות האקאדעמיע, וגם בספר מיוחד נדפס, ועוד חבר החכם הזה ספר על המצאה חדשה בחכמת השיעור שיודפס בקרוב, ונקוה כי ידידנו זה הצעיר לימים וזקן בחכמה יהיה לשם ולתפארת בין חכמי איראפא ולכבוד לעמינו ולארץ מולדתו כי שם כעת את מעינו בחכמת התכונה והנה הוא שומע כעת החכמה הזאת בהאוניווערזיטעט בפעטערסבורג וכל יודע את כחו הכביר בחכמת השיעורים וכל אוהב חכמת התכונה ישמחו מאד ויקוו ממנו רב. המחבר.
36402970זבולון פינטו