ז'ורז' לואנז'ה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. ז'ורז' לוּאַנזֶ'הצרפתית: Georges Loinger; בעברית מתועתק השם לעיתים בצורה לואנז'ר; 29 באוגוסט 1910 - 28 בדצמבר 2018) היה לוחם מחתרת יהודי-צרפתי במלחמת העולם השנייה. על פעילותו זכה בשלל אותות הוקרה, בהם אביר ליגיון הכבוד הצרפתי ומסדר הכבוד הגרמני.

ביוגרפיה

ז'ורז' לואנז'ה נולד בשנת 1910 בשטרסבורג, אז חלק מהקיסרות הגרמנית (כיום בצרפת), בן לסולומון לואנז'ה ולמינה ורצברג, יהודים אורתודוקסים. בזמן מלחמת העולם הראשונה גדל אצל דודתו, אמו לעתיד של מרסל מרסו. בשנת 1925 הצטרף לתנועת הנוער הציונית "התקווה", שם פגש את אשתו לעתיד פלורה הלנה רוזנצוויג. התבלט בפעילותו הספורטיבית.

לאחר סיום לימודיו בשנת 1929 עבד בחברת ספנות שפעלה בנהר הריין. בשנת 1932 החל ללמוד חינוך גופני, וב-1935 החל לעבוד כמורה בתחום זה. בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה קלט ילדים יהודים מגרמניה לנכס של משפחת רוטשילד.

בתחילת מלחמת העולם השנייה נלחם נגד גרמניה הנאצית, ובשנת 1940 נפל בשבי. בהמשך אותה שנה נמלט ממחנה השבויים והצטרף לרזיסטאנס.

באפריל 1943 הצטרף למפעל הסיוע לילדים אוז"ה (Œuvre de Secours aux Enfants), אשר לפי רישומי הארגון הציל חמשת אלפים ילדים יהודים שהוריהם נרצחו או נשלחו למחנות. לואנז'ה עצמו סייע להציל את חייהם של מאות ילדים יהודים בדרכים יצירתיות: במסווה של שיעור ספורט בשטח פתוח סמוך לגבול צרפת-ושווייץ, כאשר הכדור עף אל מעבר לגבול הילדים רצו אחריו ולא חזרו.[1] עוד נהג לשלוח אותם לבית קברות בגבול צרפת-שווייץ, שם הלבישם במדי קברנים וציידם בסולם אשר שימש קברנים במלאכתם.[2] בדרך זו הציל 350 ילדים.

במסגרת פעילותו בחר ילדים פגיעים במיוחד שנשלחו לבתים חדשים באזור נפת שבלה, או בקבוצות של 6 עד 10 ילדים לשווייץ. באוגוסט 1943, מספר פלוגות ההברחה הוגדל ממרכזי מגורי הפינוי בסן-ז'רווה (Saint-Gervais) ומז'ב (Megève).[דרושה הבהרה] בספטמבר 1943 עם הדיפת הגרמנים לאזור האיטלקי [דרושה הבהרה] הפכה המשימה לקשה יותר. ארגון פלוגות ההברחה לשווייץ הופקד בידי לואנז'ה. הברחת הילדים כמעט נעצרה לאחר מעצרים רצופים של אנשי הארגון החל מנובמבר 1943 ובמרץ 1944 התחדשה בקצב מואץ.

לאחר המלחמה סייע לעלייה של ניצולי השואה לארץ ישראל, ובין השאר מילא תפקיד חשוב בארגונה של אוניית המעפילים אקסודוס.[3] שימש כמנהל חברת הבת הצרפתית של חברת הספנות הישראלית "צים"[3] ועמד בראש איגוד המחתרת היהודית בצרפת (ARJF).

נפטר בפריז ב-28 בדצמבר 2018, בגיל 108.

ספריו

לואנז'ה כתב ספרים אחדים על תקופת מלחמת העולם השנייה:

  • Aux frontières de l'espoir (בגבולות התקווה), יחד עם קטי חזן (הקדמה: סרז' קלרספלד), 2006.
  • Organisation juive de combat : France, 1940-1945 (הארגון היהודי הלוחם: צרפת, 1940-1945) (בעריכתו), 2006.
  • Les Résistances juives en France pendant l'Occupation (ההתנגדות היהודית בצרפת בתקופת הכיבוש), יחד עם סבין זלטון, 2010.
  • l’odyssée d’un résistant témoignage d’un centenaire,enfant d’Alsace, בעזרת מישל שלנגר-מרובקה וקטי חזן, 2014.

הוקרה

משפחתו

ז'ורז' לואנז'ה נולד למשפחה שבה שבעה ילדים.[9] נולדו לו שני בנים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'ורז' לואנז'ה בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0