וקטור אוקלידי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
וקטור המצביע מנקודה A לנקודה B

וקטור אוקלידי, המכונה לעיתים קרובות פשוט "וקטור", הוא קונספט בסיסי בפיזיקה לייצוג של כיוון וגודל.

בפיזיקה וקטורים משמשים כדי לתאר את תנועתם של עצמים, את הכוחות הפועלים עליהם ותופעות פיזיקליות שונות.

וקטור מיוצג לעיתים רבות באמצעות קטע, או בצורה גרפית כחץ המחבר בין נקודה התחלתית A לנקודה סופית B.[1]

הקונספט בצורתו המודרנית פותח בסוף המאה ה-19 על ידי המתמטיקאי האמריקני ג'וסיה וילארד גיבס והמתמטיקאי הבריטי אוליבר הביסייד.[2]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וקטור אוקלידי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Vector - Encyclopedia of Mathematics, encyclopediaofmath.org
  2. ^ "vector | Definition & Facts". Encyclopedia Britannica (באנגלית). נבדק ב-2020-08-19.
ערך זה הוא קצרמר בנושא מתמטיקה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

וקטור אוקלידי38136678Q44528