ועדת ריבלין
ועדת ריבלין, בראשותו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס אליעזר ריבלין, היא ועדה ציבורית שמונתה ב-4 באפריל 2013, על ידי שרת המשפטים ציפי לבני, ותפקידה לבחון את האפשרות להחלת הסדר פיצוי מיוחד על עובדי הקריה למחקר גרעיני בדימונה שחלו בסרטן בעת חשיפתם לקרינה מייננת ו/או חומרים מסוכנים אחרים במהלך עבודתם[1].
ב-18 בספטמבר 2017 הודיעה הוועדה לאנרגיה אטומית כי הושג הסדר פשרה, שבמסגרתו תפצה המדינה כ-170 עובדים, גמלאים ובני משפחות שחלו בסרטן.
הרכב הוועדה
הוועדה כללה את יושב הראש וחמישה חברים[2]:
- השופט אליעזר ריבלין, המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס - יו"ר.
- פרופ' אריאל פורת, מומחה לדיני נזיקין ולשעבר דיקן הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב.
- פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון.
- ד"ר ניר פלד, מנהל המרכז לחקר גידולי בית החזה, מרכז רפואי שיבא, תל השומר.
- מיכל עבאדי-בויאנג'ו, החשבת הכללית במשרד האוצר.
- אבי ליכט, משנה ליועץ המשפטי לממשלה.
הרקע להקמתה
לאורך השנים הוגשו תביעות רבות מצד עובדים בקריה למחקר גרעיני לפיצוי בגין גידולים סרטניים מהם הם סובלים. לטענתם, מחלתם נגרמה עקב חשיפה לקרינה בכור הגרעיני, ועל כן הם זכאים לפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי. ברקע להקמת הוועדה נמצא הקושי המובנה בהוכחת הקשר הסיבתי בין החשיפה לקרינה לבין המחלה[3]. סוגיה משפטית זו עלתה בעבר במסגרת ועדת שמגר שעסקה בצוללני חיל הים בנחל הקישון. בנוסף, התעוררו בעבר קשיים בניהול הדיונים בבית המשפט, עקב רמת הסודיות הגבוהה של חומר הראיות[דרוש מקור].
פעולותיה של הוועדה
תוצאות סקר תחלואה עצמאי שערכה "ועדת ריבלין", הצביעו על כך שברוב המוחלט של מחלות הסרטן לא נמצאה תחלואה עודפת בקרב עובדי הוועדה לאנרגיה אטומית בהשוואה לצפוי באוכלוסייה המקבילה.
בוועדה חתרו בכל זאת להסדר, אשר לדבריהם היה בו צורך "לנוכח תרומתם הייחודית של עובדי הוועדה לתחום המחקר והפיתוח הגרעיני, ומתוך רצון לסייע לעובדים". ההסכם שגובש על ידי הוועדה אומץ על ידי הממשלה, כנראה במטרה להימנע מהתקדמות תהליך התביעה[4].
תוצאות הוועדה
ב-18 בספטמבר 2017 הודיעה הוועדה לאנרגיה אטומית כי הושג הסדר פשרה, שבמסגרתו תפצה המדינה כ-170 עובדים, גמלאים ובני משפחות שחלו בסרטן[4].
זהו הסדר פשרה ייחודי אשר התאפשר הודות למתווה שקבעה ועדה ריבלין.
על פי ההסדר, הוחלט על תשלום לעובדים שחלו בסרטן ועומדים בקריטריונים מקלים. בבסיס הסדר הפשרה שנחתם הוצהר כי הוועדה והתביעה אינם מצביעים על אשמה או רשלנות מצד המדינה.
בעקבות דו"ח ועדת ריבלין הוקמה ועדת זוהר לצורך קביעת הזכאות וגובה הפיצוי לעובדי הוועדה לאנרגיה אטומית שחלו בסרטן.[5]
עובדים אשר חלו בעקבות עבודתם במרכזים הגרעיניים זכאים לפנות לוועדת זוהר לצורך קביעת זכאותם לפיצוי.
בתחילה לא היה באפשרות עובדים אלו להיות מיוצגים על ידי עו"ד לפי בחירתם, אך, בעקבות עתירה לבג"ץ אשר הוגשה על ידי עו"ד אריאל פרייברג ואלי דסה, שונתה ההנחיה וכיום כל עובד הטוען לזכאות יכול לפנות באמצעות עו"ד (ובלבד שישותף אך ורק במידע בלתי מסווג).[6]
קישורים חיצוניים
- האתר הרשמי של הוועדה (אורכב 03.03.2016 בארכיון Wayback Machine)
- הודעה על הקמת הוועדה (אורכב 31.05.2020 בארכיון Wayback Machine), אתר משרד המשפטים.
הערות שוליים
- ^ הודעת משרד המשפטים על מינוי הוועדה
- ^ ועדה תבחן פיצוי לעובדי הכורים שחלו בסרטן, ערוץ 7, 7 באפריל 2013
- ^ אביאל מגנזי, הוקמה ועדה לפיצוי העובדים בדימונה שחלו בסרטן, באתר ynet, 7 באפריל 2013
- ^ 4.0 4.1 ניסים קינן, המדינה תפצה 170 עובדי הכור הגרעיני שחלו בסרטן, באתר כאן, 19.9.17
- ^ משרד ראש הממשלה | אימוץ המלצות דו"ח הוועדה הציבורית לגיבוש הסדר פיצוי מיוחד לעובדי הוועדה לאנרגיה אטומית שחלו במחלת הסרטן ("ועדת ריבלין"), באתר www.gov.il
- ^ משה גורלי, עתירה לבג"ץ: לבטל הסיווג הביטחוני לעורכי דין שמייצגים נפגעי כורים גרעיניים, באתר כלכליסט, 23 בנובמבר 2017
38450596ועדת ריבלין