ולדימיר בויארסקי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. ולדימיר בויארסקי (נולד ב-10 בדצמבר 1901, ברדצקוי, נפת קייב, שבהאימפריה הרוסית - מת ב-7 במאי 1945, פריברם, פרוטקטורט של בוהמיה ומורביה) היה קצין הצבא האדום הסובייטי שהפך למשתף פעולה עם גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה, שירת בצבא השחרור הרוסי של אנדריי וולסוב. [1]
משפחה וחינוך
נולד למשפחה פולנית, בויארסקי סיים את לימודיו במכון כלכלי בשנת 1926. הוא קיבל השכלה צבאית באקדמיה הצבאית על שם פרונזה בשנת 1937.
הוא שירת בגדוד הרובאים ה-111 של חטיבת הרובאים ה-37 ובשנת 1941 הצטרף למפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות.
אחרי ינואר 1942 נלחם בחזית הדרום-מערבית ובמאי 1942 נלקח בשבי על ידי כוחות גרמנים.
שיתוף פעולה עם גרמניה הנאצית
בשבי הודיע על רצונו לשתף פעולה עם הרשויות הגרמניות. הוא הוחזק במחנה מיוחד ליד ויניצה, ב-3 באוגוסט 1942, יחד עם הגנרל אנדריי ולסוב, חתמו על פנייה לפיקוד הגרמני עם בקשה להקמת צבא השחרור הרוסי. באותו חודש הוא שוחרר מהמחנה וב-1 בספטמבר 1942 מונה למפקד צבא העם הלאומי הרוסי (RNNA), שנוצר כניסוי והוצב בכפר אוסינטורף בין סמולנסק לאורשה. העבודה על יצירת RNNA הייתה בפיקוח של המודיעין הצבאי הגרמני (Abwehr). באוקטובר 1942 היו ביחידה צבאית כ-8,000 אלף חיילים, אך אז החליט הפיקוד הגרמני לחלק אותו לגדודים, אשר היו אמורים לשמש בנפרד על ידי הוורמאכט. בויארסקי התנגד להחלטה זו, נעצר, אך שוחרר במהרה ומונה לקצין פיקוד והכשרה על כוחות ההתנדבות המזרחיים במטה הארמייה ה-16. בתפקיד זה הוא שוב התעמת עם הרשויות בגרמניה ופוטר.
מאז קיץ 1943 הוא נצפה בגדודים רוסים מתנדבים, בפיקודו של הגנרל ולסוב. הוא לקח חלק פעיל ביצירת הכוחות המזוינים של הוועדה לשחרור עמי רוסיה צבא השחרור הרוסי) ופיתוח התוכנית הפוליטית של הכוחות המזוינים. מינואר עד מאי 1945 היה סגן הרמטכ"ל של צבא השחרור הרוסי בפיקודו של הגנרל פיודור טרוחין.
ב-5 במאי 1945, בהוראת טרוכין, הוא נסע לאזור פראג כדי ליצור קשר עם היחידה הצבאית KONR - אוגדת החי"ר הראשונה בפיקוד הגנרל סרגיי בוניאצ'נקו. בעיר פריברם הוא נפל בשבי על ידי פרטיזנים צ'כיים בפיקודו של הקצין הסובייטי סמירנוב. הוא התעמת עם סמירנוב, נתן לו סטירה בפניו והוצא להורג מיד בתליה.
לקריאה נוספת
- Александров К. М. (Alexanderov KM) Офицерский корпус армии генерал-лейтенанта А. А. Власова . Биографический справочник. September 2001.
- Залесский К. А. (Zalessky KA) Кто был кто во Второй мировой войне. Союзники Германии . - M.: АСТ, 2004. - Т. 2. - 492 с. - מסת"ב 5-271-07619-9 .
הערות שוליים
- ^ Конец Южной группы РОА (ברוסית). Militera.lib.ru. נבדק ב-15 בדצמבר 2011.
{{cite web}}: (עזרה)
