ויקטור גוטהיינר
ויקטור גוטהיינר (1899 – 1974) היה רופא, מחלוצי רפואת הספורט בישראל, מחלוצי שיקום הלב בילדים ובמבוגרים בישראל, ניהל את מחלקת שיקום ילדים חולי לב שסבלו משגרון בבית החולים הדסה ירושלים (מסוף שנות ה-30 עד סוף שנות ה-40), פרופסור לשיקום חולי לב באוניברסיטת ברלין.[1]
קורות חיים
גוטהיינר נולד בברלין. במלחמת העולם הראשונה היה חייל וזכה בעיטור גבורה.
גוטהיינר למד רפואה במינכן וברסלאו וסיים את לימודיו באוניברסיטת ברלין. בתחילת דרכו עסק גוטהיינר ברנטגנולוגיה, בעיקר התעניין בתנועתיות מערכת העיכול.
בשנת 1933 עלה לארץ ישראל. גוטהיינר התחיל לעבוד כיועץ לארגוני ספורט. גוטהיינר השתתף בהכשרה הגופנית של חברי המחתרות. בנוסף גוטהיינר היה מעורב בהורדת מעפילים בעלייה ב'. בפעולה זו ניצל את מיומנותו בחתירה.
בשנת 1935 פעל כרופא יועץ ספורט תחת הנהלתו של הד"ר עמנואל ארנסט סימון.
במאורעות 1936 עבד גוטהיינר בבית החולים הדסה (תל אביב).
בשנת 1936 ייסד גוטהיינר עם קבוצה של חותרים יהודיים מגרמניה, אשר נמלטו מידי השלטון הנאצי שעלה לשלטון במדינה את מועדון השייטים תל אביב.
בסוף שנות השלושים עבר גוטהיינר לירושלים, שם עבד במוסדות ציבור כיועץ קרדיולוגי, גוטהיינר היה רופא בימק"א, וניהל את מחלקת שיקום ילדים חולי לב שסבלו משגרון. המחלקה הייתה מסונפת לבית החולים הדסה ירושלים.
במלחמת העצמאות התגייס גוטהיינר לצה"ל ושירת עד שנת 1953. גוטהיינר היה בין המעצבים של תוכנית האימונים הגופניים לטירונים ולצנחנים.
במשך מספר שנים ניהל גוטהיינר את מכון הרנטגן ברחובות.
באמצע שנות החמישים ליווה גוטהיינר את נבחרת הכדורגל של ישראל, לאליפות אסיה בהונג קונג.
לאחר הקמת מכון וינגייט החל גוטהיינר לארגן קורסים להכשרת מדריכים לאימון חולי לב.
בשנת 1968 הוענק לגוטהיינר תואר פרופסור וקתדרה בנושא: "שיקום חולי לב". מדי שנה נסע לסדרת הרצאות בברלין.
גוטהיינר נפטר בתל אביב. נקבר בבית העלמין דרום[2] השאיר אישה ובת.
גוטהיינר: שיקום חולי לב
זכות ראשונים בנושא שיקום חולי לב בישראל ובעולם שמורה לחוקר גוטהיינר. בשנות הארבעים של המאה העשרים החל גוטהיינר להפעיל גופנית חולי לב שגרונים במסגרת המכון לשיקום חולי לב שגרונים שאותו ניהל, ובהמשך בבית שטראוס[4]. בתל אביב החל גוטהיינר לאמן חולי לב מבוגרים. לאחר תוצאות משביעות הרצון שהושגו לאחר שלושה חודשי פעילות, הגדיל גוטהיינר את מספר החולים ומשנת 1955 החל להפעיל במרפאתו ברמת חן תוכנית לאימון גופני לחולים הלוקים במחלת לב כלילית או במחלת לב וכלי דם אחרת.
בהמשך החל גוטהיינר לארגן קורסים להכשרת מדריכים לקבוצות אימון חולי לב, במקביל התחיל לאמן חולי לב בהשגחת מדריכים, פיזיולוגים ורופאים ודאג להכשיר מדריכי אימון גופני במסגרת הסמינר למורים לחינוך גופני.
שעור התמותה בקבוצה שאימן גוטהיינר וצוותו עמד על 3.6%, בהשוואה לקבוצת ביקורת של חולים לא פעילים לאחר אוטם שריר הלב. בקבוצה זו אחוז התמותה עמד על 12%.
בהדרגה הכירו בשיטתו של גוטהיינר שהייתה חדשנית ופורצת דרך לתקופה.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ "רופאיה של ארץ ישראל 1948-1979", נסים לוי, יעל לוי, מהדורה שנייה, מרץ 2012, איתי בחור הוצאה לאור, ערך: גוטהיינר, ויקטור פרופ' - מחלוצי רפואת הספורט בארץ, עמוד 142
- ^ ויקטור גוטהיינר - אתר חברה קדישא
- ^ "ששים שנות קרדיולוגיה בישראל", האיגוד הקרדיולוגי בישראל, מאמר: "התפתחות חולי שיקום לב בישראל" ד"ר יעקב קליין, עמודים 49-54, (פרופ' ויקטור גוטהיינר ראו עמודים 49-50), אפריל 2013)
- ^ ת:א: סיפורו של בית הבריאות ברחוב בלפור זמן תל אביב, אילן שחורי, 13 באפריל 2011
23477411ויקטור גוטהיינר