ויסט ישראלי

ויסט ישראלי הוא משחק קלפים מסוג משחקי ה"לקיחה" או "הצבע השליט" (Trump Card). המשחק הוא וריאציה של משחק הוויסט הקלאסי, אשר התפתח בקרב חיילי צה"ל בשנות השמונים של המאה העשרים, ועודו פופולרי בקרב חיילים ומטיילים.

חוקי המשחק

דירוג הקלפים בוויסט

הקלפים מדורגים על פי צורתם ועל פי מספרם. הדירוג על פי מספרים מהחזק לחלש: אס (A), מלך (K), מלכה (Q), נסיך (J), ‏ 10, 9, 8, 7, 6, 5, 4, 3, 2.

הדירוג על פי הסימן מהחזק לחלש: ללא שליט (ראו להלן), עלה ♠ (ספייד, פיק, "קוצ-בה"), לב ♥ (הארט), יהלום ♦ ("מעוין", דיאמונד), תלתן ♣ (קלאב). על מנת לזכור את סדר דירוג הסימנים הומצאו ראשי התיבות עלי"ת (עלה, לב, יהלום, תלתן).

חלוקת הקלפים

סיבוב במשחק מתחיל בחלוקת כל הקלפים לארבעת השחקנים. המחלק מתחלף כל סיבוב עם כיוון השעון כך שתמיד השחקן שיושב משמאלו של המחלק הנוכחי יחלק בסיבוב הבא. כל שחקן מקבל 13 קלפים שנשארים מוסתרים מעיני שאר השחקנים.

הכרזות

ויסט ישראלי הוא משחק בו מתקיימים שני סיבובי הכרזות: הכרזה הקובעת את השליט, והכרזת חוזה.

• ההכרזה הקובעת את הסימן השליט מתקיימת באופן הבא:

1. לאחר חלוקת הקלפים, השחקן היושב משמאלו של המחלק "מדבר". הוא יכול לבחור אחת משתיים: לומר "עבור" (פאס), או להכריז. הכרזה כוללת מספר לקיחות עתידי (חוזה) בהינתן שליט נתון. למשל: "5 לב" משמעה: "אם השליט יהיה לב אני מתחייב להכריז חוזה של 5 לפחות". כלל בסיסי הוא שההכרזה המינימלית בשלב זה היא 5. במילים אחרות, אם השחקן לא מוכן להתחייב לקחת 5 לפחות, הוא אומר "עבור". החריג לכלל זה היא הכרזה "ללא שליט". זו חייבת להיות 7 לפחות (במילים אחרות - אין אפשרות להכריז פחות מ-7 ללא שליט).
2. בשלב הבא מגיע תור השחקן שיושב משמאלו של הדובר הקודם "לדבר". הוא יכול לומר "עבור" או להכריז הכרזה גבוהה יותר מזו שכבר הוכרזה. הכרזה גבוהה יותר יכולה להיות גבוהה בצבע (למשל 5♠ גובר על 5♦), או בכמות (למשל 6♥ גובר על 5♠).
3. סבב הדוברים ממשיך.
4. ההכרזה הקובעת את השליט נקבעת בגרסה אחת- לאחר סיבוב בודד [כך שישנו יתרון למכריז האחרון, ובהתאם-סבב ההכרזות מתחיל בכל משחק בשחקן אחר], ובגרסה אחרת-ברגע שלאחריה נאמר שלוש פעמים "עבור" ברצף. כלומר - כל השחקנים אישרו שאין ברשותם הכרזה גבוהה יותר מהאחרונה שהוכרזה [השחקן שקבע אותו מכונה "כרוז". משמעות כלל זה הוא ששחקן יכול לבחור שלא להכריז (כלומר לומר "עבור") ולשנות את דעתו לאחר ששחקן אחר הכריז (ובלבד שלא נאמר שלוש פעמים "עבור")].

בשלב זה נקבע הצבע השליט.
[בגרסת המשחק הראשונה-אם לאחר סבב בודד לא נקבע "סימן שולט" אזי רק אז נקבע אוטומטית המשחק כמשחק "ללא שליט"
בגרסה השנייה-אם אף אחד מארבעת השחקנים לא הכריז, כלומר נאמר ארבע פעמים "עבור". במצב זה מתקיים סיבוב "פריש"].

• "פריש"

מקור המילה "פריש" הוא מגרמנית (פריש-מיש – ערבוב הקלפים מחדש. בהשאלה: חלוקת תפקידים מחודשת. מילולית : ערבוב טרי. Frisch הוא טרי), לעיתים מכנים אותו גם "גולאש". בפריש (לאחר שלא היו הכרזות) מעביר כל שחקן שלושה קלפים (לפי בחירתו) לשחקן היושב משמאלו. הקלפים שהועברו מונחים על השולחן כשהם מוסתרים (פניהם כלפי מטה) והשחקן העתיד להרימם רשאי לעשות כן רק לאחר שהוא עצמו העביר שלושה קלפים. לאחר שכולם הרימו את הקלפים שקיבלו, מתנהלת ההכרזה הקובעת את הצבע השליט מחדש, בחריג אחד- הפעם ההכרזה המינמלית היא שש, ולא חמש.

אם לאחר סיבוב פריש נוצר שוב מצב בו אין הכרזות, מתבצע סיבוב פריש שני. ההכרזה המינימלית בו היא שבע, אם גם בו אין הכרזות מתבצע סיבוב פריש שלישי. ההכרזה המינימלית בו היא שמונה. אם גם בו אין הכרזות - מחולקים הקלפים מחדש והסיבוב מתבטל. חשוב לצייו כי מינימום הכרזת שבע "ללא שליט" תקף גם ב"פריש" כמובן שבפריש הבא המינימום עולה לשמונה וכן הלאה.

• הכרזת חוזה

לאחר שנקבע מהו הצבע שליט, מגיע סיבוב הכרזות נוסף בו נקבעים ה"חוזים" - היינו מספר הלקיחות אותו מתחייבים השחקנים לקחת. השחקן שהכריז על הצבע השליט (הכרוז) מכריז כמה לקיחות ייקח (מתוך 13 סיבובים). ההכרזה שלו חייבת להיות על מספר לקיחות הגדול או השווה למספר שאיתו קבע את הצבע השליט. השחקן שמשמאלו מכריז אף הוא, וכך גם השניים הנוספים.

חשיבות מיוחדת יש לשחקן האחרון שמכריז: מאחר שאסור שסך כל ההכרזות יהיה 13, שכן אז יעמדו כל השחקנים בהכרזותיהם, ולמשחק לא תהיה משמעות. לכן השחקן האחרון הוא המכריע האם יהיו יותר הכרזות ממספר הלקיחות (משחק up או over) או פחות הכרזות ממספר הלקיחות (משחק down או under). פירושו של משחק Up הוא כי לפחות אחד מהשחקנים ייקח פחות משהכריז, ולפיכך יש לקחת כמה שיותר לקיחות. פירושו של משחק down הוא כי לפחות אחד מהשחקנים ייקח יותר משהכריז, ולכן יש להיזהר בקלפים שלוקחים.

מחד- יש יתרון לשחקן שמכריז אחרון - שהרי הוא היחידי שידע בוודאות את התמונה הכוללת של ההכרזות. מאידך- יש לו חיסרון - ההכרזה הסוכמת את סך כל ההכרזות לשלוש עשרה אסורה עליו. זו מגבלה חמורה - שהרי, בהסתברות גבוהה ובהינתן שחקנים מנוסים וראציונליים - זו תהיה בדיוק ההכרזה הכדאית לו ביותר.

תור במשחק

לאחר שקיבלו השחקנים קלפים והכריזו על השליט, משחקים השחקנים בסיבובים. הכרוז שם את הקלף הראשון בסיבוב, ושאר השחקנים חייבים לשים קלף מאותו סוג אם יש כזה ברשותם. (שחקן שלא שם קלף מהסוג של קלף הפתיחה למרות שהיה כזה ברשותו, ונתפס לאחר מכן, נקנס במאה נקודות, גם אם הטעות הייתה בתום לב, כפי שקורה במרבית המקרים, שכן מרמה שכזו סופה תמיד להתגלות. הסיבה לקנס היא שטעות שכזו מבטלת את הסיבוב ועשויה להזיק מאוד לשחקנים שעתידים לעמוד בהכרזותיהם).

אם שחקן אינו יכול לשים קלף מאותו סוג הוא יכול לזרוק קלף כלשהו שאינו שליט (ואז הוא יפסיד את הלקיחה בוודאות, ללא תלות בגובה הקלף שזרק), או שהוא יכול ל"חתוך" בעזרת קלף שליט. לאחר הנחת ארבעת הקלפים, מי שזרק את הקלף החזק ביותר הוא הזוכה. קלף מן הצבע השליט, חזק יותר מקלף מצבעים אחרים. השחקן שלוקח את הסיבוב הנוכחי הוא זה שמוביל בסיבוב הבא.
מהלך לדוגמה (היהלום הוא השליט): שחקן א' מוביל עם 9♣, שחקן ב' Q♣, שחקן ג' 7♦ שחקן ד' 8♣. (נשים לב שלשחקן ג' לא היו תלתנים, אחרת היה חייב לשים תלתן) לכן הוא עומד בפני שתי אפשרויות, להיפטר מקלף שאינו חותך, או לשים חותך ולנסות לקחת את הלקיחה. לשחקן ד' היו תלתנים ולכן הוא היה חייב לשים אחד, לכן שחקן ג' ששם את החותך לוקח את הסיבוב. אם לדוגמה לשחקן ד' לא היה תלתן, הוא היה יכול גם לחתוך עם חותך גבוה יותר מ-7 ולקחת את הלקיחה. כאשר משחקים ללא שליט, הכללים זהים אולם כמובן שלא קיימת אפשרות לחתוך (שכן אין שליט). במקרה זה שחקן שאין בידו קלף מהסוג שאיתו פתח המוביל בתור, בהכרח מפסיד את הלקיחה.

מטרת המשחק

מטרת המשחק היא לעמוד בהכרזה על מספר הלקיחות, ולהימנע ממצב של יותר או פחות לקיחות ממה שהכריז השחקן.

הניקוד

• ככלל, (בחריג של שחקן שהכריז 0, ראו להלן) אם עמד השחקן בהכרזתו, יקבל את מספר הלקיחות בריבוע ועוד עשר. למשל - אם הכריז השחקן כי ייקח שלוש לקיחות ועמד בהכרזה זו - יקבל 19 נקודות.
• ככלל, אם לא עמד השחקן בהכרזתו יקבל קנס על אי עמידה. לשחק שהכריז 0 יש חוקים מיוחדים, ראו להלן. לשאר ההכרזות, יש שתי שיטות עקריות לניקוד נפילה:
  1. בשיטה הקלאסית על כל לקיחה שלקח יותר או פחות מן המספר שהכריז ירדו לו 10 נקודות. כך למשל אם הכריז שייקח ארבעה קלפים ולקח שישה, ירדו לו 20 נקודות.
  2. בשיטה הפרוגרסיבית גודל הקנס על כל לקיחה שלקח יותר או פחות מן המספר שהכריז יקבע לפי גובה הכרזתו. להכרזה של 1 עד 4, גובה הקנס הוא 5 נקודות לכל נפילה. להכרזה של 5 - 10 נקודות. להכרזה של 6 - 15 נקודות. להכרזה של 7 עד 13 - 20 נקודות לכל נפילה.
• אם הכריז השחקן שייקח אפס לקיחות ועמד בהכרזתו: אם המשחק בdown (כלומר פחות מ13 לקיחות הוכרזו) יקבל 50 נקודות. אם המשחק בup יקבל 25 נקודות.
• אם הכריז השחקן שייקח אפס לקיחות ולא עמד בהכרזתו: ייקנס השחקן ב50 נקודות עבור לקיחה אחת ויקבל חזרה 10 על כל לקיחה נוספת. כלומר אם הוכרז שייקח 0, ולקח לקיחה אחת ייקנס ב50 נקודות, אם לקח שתי לקיחות יצטמצם הקנס ל-40 נקודות, וכיוצא בזה. ברור שברגע שהשחקן שהכריז 0 לקח אפילו לקיחה אחת, עליו לשאוף לקחת כמה שיותר לקיחות מאותו הרגע, על מנת לצמצם את הנזק.

הדבר הופך הכרזת אפס למסוכנת מאוד (עקב הסיכון למינוס גבוה), כמו כן הכרזה באפס עשויה להכניס רכיב כאוטי למשחק, למשל, משחק בdown, שבו האפס לקח לקיחה אחת, עשוי להפוך במהירות למשחק בup, עקב לקיחות נוספות שיקח השחקן (תופעה המכונה בסלנג "הלך הunder").

וריאציות

• יש הנוהגים לשחק ויסט ישראלי גם עם שלושה שחקנים. (לרוב, בלית ברירה, כי חסרה "יד רביעית"). ניתן לעשות זאת בשלש צורות:
  1. מוציאים את התלתנים מהחפיסה. כל שחקן מקבל 13 קלפים, המשחק מתנהל כרגיל.
  2. מוציאים את כל הקלפים שמספרם 2, 3, 4 ו 5. כל שחקן מקבל 12 קלפים. בצורת משחק זו ההכרזות, בדרך כלל, גבוהות יותר (שכן ההסתברות לריכוז גבוה של סוג ספציפי אצל כל שחקן גבוהה יותר), דבר הפוגם באיזון של המשחק והניקוד.
  3. מוציאים בכל סיבוב קלף באופן אקראי. כל שחקן מקבל 17 קלפים, המשחק מתנהל כרגיל.
• יש המשחקים בלא פריש (חלוקה חוזרת אם אין הכרזות)
• יש המשחקים עם פריש, אולם אינם מעלים את המינימום הנדרש להכרזה בכל סיבוב פריש.
• בגרסה קודמת של ערך זה, כמו גם באתרי אינטרנט שונים, מוזכרת שיטת ניקוד שונה במקצת. ההבדלים הם:
  1. על כל סטייה מהחוזה נקנסים בחמש נקודות (במקום בעשר בשיטה המקובלת).
  2. בהכרזת אפס, על כל לקיחה שנייה או יותר מצטמצם הקנס בחמש נקודות (במקום בעשר בשיטה המקובלת).
  3. בהכרזת אפס ב-Up זוכים רק ב-10 נקודות (במקום ב-25 בשיטה המקובלת).
  4. שאר הניקוד בהתאם לשיטה המקובלת המפורטת לעיל.
• יש שיטה שבה נוהגים לקנוס שחקן שלא עמד בהכרזת 0 במשחק UP רק ב 25 נקודות ולא ב 50 נקודות. בשיטה זו מצטמצם הקנס ב-5 נקודות חזרה עבור כל לקיחה נוספת
• יש שיטה שבה במידה ויש פריש מחליפים שלושה קלפים עם כיוון השעון (כרגיל) אך במידה ויש פריש פעם נוספת מחליפים שלושה קלפים נגד כיוון השעון ואם יש פריש פעם נוספת כל שחקן מחליף קלפים עם זה שמולו.

• למשחק הוויסט הישראלי גרסה נוספת שבה משתנים סדרי חלוקת הקלפים וצורת ההכרזות:

• • חלוקת קלפים - שחקן אשר נבחר באקראי מבין הארבעה מתחיל בחלוקת הקלפים בצורה הבאה:
    • בסיבוב הראשון מחולק קלף אחד לכל שחקן והקלף האחרון הוא השליט.
    • בסיבוב השני מחולקים שני קלפים לכל שחקן והקלף האחרון הוא השליט, וכן הלאה.
    • בסיבוב הבא המחלק יהיה מי שגרף את הסיבוב (ארבעת הקלפים) בדומה למשחק הוויסט הישראלי.

• הכרזות - השחקן שמשמאל למחלק מכריז כמה סיבובים הוא יגרוף במהלך המשחק.
  • • השוני בשיטת משחק זו הוא שהשחקן המכריז מודע לצורה השליטה במשחק ולפיה הוא קובע את הכרזתו.
  • בונוס- יש המשחקים כאשר שחקן ש"עומד" חמישה משחקונים ברצף מקבל בונוס של 50 נקודות. הדבר נותן אפשרות לשחקן שכל המשחקים מקבל קלפים שביכולתו להכריז סכומים נמוכים בלבד (בדרך כלל 1-3) להגיע לניקוד גבוה.

קישורים חיצוניים

• חוקי המשחק באתר משחקי הקלפים Pagat.com
• אתר לחובבי הוויסט הכולל אסטרטגיות,טקטיקות ופורום

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31416451ויסט ישראלי