ויליאם פורינגטון קול הבן
לידה | טוסון, מרילנד, ארצות הברית |
---|---|
פטירה | בולטימור, מרילנד, ארצות הברית |
מפלגה | המפלגה הדמוקרטית |
ויליאם פורינגטון קול הבן (באנגלית: William Purington Cole Jr.; 11 במאי 1889 – 22 בספטמבר 1957) היה משפטן ופוליטיקאי אמריקאי. מ-1927 עד 1929 ומ-1931 עד 1942, קול היה חבר בית הנבחרים של ארצות הברית וייצג את המחוז השני של מרילנד. מאוחר יותר שימש כשופט של בית המשפט למכס של ארצות הברית וכשופט שותף של בית המשפט של ארצות הברית לערעורים על המכס והפטנטים.
ביוגרפיה
ראשית חייו והשכלה
קול נולד בטוסון, מרילנד, וסיים כמהנדס אזרחי מהמכללה החקלאית במרילנד (כיום אוניברסיטת מרילנד, קולג' פארק) בשנת 1910, וקיבל תואר ראשון במדעים בהנדסה אזרחית (BSCE). הוא גם למד משפטים בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת מרילנד, התקבל ללשכת עורכי הדין ב-1912, והחל לעסוק בכך באותה שנה. במהלך מלחמת העולם הראשונה, קול הוסמך כלוטננט ראשון בצבא ארצות הברית בנובמבר 1917. הוא הוצב ברגימנט הרגלים ה-316, הדיוויזיה ה-79 בפורט מיד, ושירת מעבר לים. הוא חידש את עריכת הדין ב-1919 בטוסון. קול כיהן כחבר במועצת העוצר של מכון סמית'סוניאן בין השנים 1940 ל-1943, ונמנה כחבר במועצת העוצר של אוניברסיטת מרילנד, קולג' פארק ב-1931, והפך ליו"ר הדירקטוריון ב-1944.[1]
קריירה בקונגרס
בשנת 1926, קול נבחר כדמוקרט לבית הנבחרים של ארצות הברית, וכיהן כהונה מלאה בקונגרס ה-70 של ארצות הברית מ-4 במרץ 1927 ועד 3 במרץ 1929. הוא היה לא הצליח להיבחר מחדש ב-1928, וחזר לעסוק בעריכת דין בטוסון. הוא נבחר שוב לבית הנבחרים של ארצות הברית ב-1930, והפעם כיהן מ-4 במרץ 1931 עד התפטרותו ב-26 באוקטובר 1942 כדי לקבל תפקיד שיפוטי, וכיהן בקונגרס ה-72 של ארצות הברית ובחמשת הקונגרסים שאחריו.[1]
ב-26 בדצמבר 1941, בהיעדרו של יושב ראש בית הנבחרים סם רייבורן, עמד קול בראש עם סגן הנשיא הנרי א. וולאס באחד משלושת הנאומים של וינסטון צ'רצ'יל לפגישה משותפת של הקונגרס.
שירות כשופט פדרלי
קול מונה על ידי הנשיא פרנקלין ד' רוזוולט ב-11 במאי 1942, למושב בבית המשפט למכס של ארצות הברית שהתפנה על ידי השופט ג'ורג' סטיוארט בראון. הוא אושר על ידי הסנאט של ארצות הברית ב-11 במאי 1942, וקיבל את התפקיד ב-14 במאי 1942. שירותו הסתיים ב-9 ביולי 1952, עקב מינויו לבית המשפט של ארצות הברית לערעורים במכס ופטנטים.
קול מונה על ידי הנשיא הארי ס. טרומן ב-4 ביולי 1952, למושב שופט עמית בבית המשפט של ארצות הברית לערעורים על מכס ופטנטים שהתפנה על ידי השופט המשנה ג'וזף ריימונד ג'קסון. הוא אושר על ידי הסנאט ב-5 ביולי 1952, וקיבל את התפקיד ב-7 ביולי 1952. שירותו הסתיים ב-22 בספטמבר 1957, עקב מותו.
מותו
קול מת ב-22 בספטמבר 1957 בבולטימור, מרילנד. הוא קבור בבית הקברות הלאומי ארלינגטון.[1] בית קול פילד באוניברסיטת מרילנד, קולג' פארק נקרא לכבודו.[1]
קישורים חיצוניים
- ויליאם פורינגטון קול הבן באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ויליאם פורינגטון קול הבן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 ויליאם פורינגטון קול הבן באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
ויליאם פורינגטון קול הבן39540516Q808708