ויליאם לינטון

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. ויליאם לינטון (באנגלית: William Linton‏; 1791 – 1876) היה אמן נוף בריטי.^[1]

חיים ויצירה

יליד ליברפול, לינטון גדל בלנקסטר ובקרטמל, ולמד בבית הספר בוינדרמיר שם מאוחר יותר בילה את חופשותיו.

בגיל שש עשרה נכנס לעבודה אצל סוחר. עם זאת הוא לא אהב את העבודה. להנאתו, הוא התחיל להעתיק יצירות מאת קלוד לורן (1600–1682) וריצ'רד וילסון (1714–1782). בסופו של דבר הוא הפך את האמנות למקצוע שלו. עבודותיו המאוחרות של לינטון עדיין נושאות השפעה חזקה מדרכו של קלוד לוריין בהצגת השפעות האור הטבעיות, של ריצ'רד וילסון עם הקומפוזיציות הפנורמיות הגדולות שלו, ובמיוחד של קלוד ז'וזף ורנה (1714–1789) עם נטייתו לנוף קלאסי אידיאלי.

בשנת 1817 התיישב לינטון בלונדון והחל להציג באקדמיה המלכותית לאמנויות ובמוסד הבריטי.^[2]

באותה תקופה, נושאיו היו לעיתים קרובות נוף בסקוטלנד וצפון אנגליה, במיוחד בסביבת האגמים.

הוא לקח חלק פעיל בהקמת אגודת האמנים הבריטית בשנים 1823–1824 והיה נשיא שלה בשנת 1837.

בשנים 1828–1829 הוא ערך סיור רישומים ארוך איטליה, מהצפון ועד לחוף הדרומי. בסיור השני והארוך יותר הוא טייל ברחבי הים התיכון וביקר בדרום צרפת, סיציליה, איטליה, מלטה ויוון. התוצאה של מסעות אלה הייתה מספר רב של סקיצות.

סקיצות אלה היו מוצלחות בפני עצמן, והן היוו בסיס לציורי שמן נרחבים שלו אשר ביססו היטב את המוניטין שלו כאמן נוף מוביל בסגנון קלאסי.

בני דורנו שיבחו את לינטון כ"ריצ'רד וילסון החדש", והשווה לויליאם טרנר.

ללינטון היו פטרונים עשירים, וציורו רחב ההיקף "פוזיטנו, מפרץ סלרנו" (גלריה לאמנות ולברהמפטון) הוזמן על ידי הרוזן מאלסמיר.

במקביל, לינטון גם הציג את עצמו כאיש ספרות: בשנת 1832 פרסם ספר "סקיצות באיטליה: בהיותו מבחר של למעלה מחמש מאות הסצנות המדהימות והציוריות באזורים שונים בפיימונטה: במילאנו, ונציה ורומא; טוסקנה וממלכת נאפולי; צוירו במהלך סיור בשנים 1828-1829" (לונדון, 1832). באותה שנה הוא פרסם גם ספר על נוף יוון שהודגם על ידי חמישים תחריטים ושיתף פעולה עם סופרת הילדים ברברה הופלנד (1770–1844) בספר "איורים פואטיים של הסצנות השונות המיוצגות בסקיצות של מר לינטון 'סקיצות באיטליה'".

הוא היה גם כימאי מוכשר ופרסם בשנת 1852 ספר על הצבעים העתיקים והמודרניים, מהתקופות הקדומות ביותר ועד ימינו, עם תכונותיהם הכימיות והאמנותיות.

בשנת 1831 התחתן עם ג'וליה אדלינה סווטנהאם (1806–1867), אחייניתה של הרוזנת מווינטרטון.^[3] הם התיישבו במרילבון, לונדון, בשנות ה-40 של המאה ה-19.

משנות ה-1860 החל למכור את עבודותיו באמצעות כריסטי'ס. מכירות גדולות של האוסף שלו נערכו בכריסטיס בשנת 1860, ושוב לאחר פרישתו בשנת 1865.

ויליאם לינטון נפטר בדצמבר 1876. את ציוריו ניתן למצוא במוזיאון טייט בריטניה, במוזיאון פיצוויליאם, במוזיאון ורינגטון ובגלריה לאמנות, בגלריה לאמנות וולברהמפטון, ובאוספים אחרים.