ויליאם ווב (שופט)
 | |
| ווב, 1940 |
סר ויליאם פלוד ווב, חבר מסדר האימפריה הבריטית (באנגלית: Sir William Flood Webb; 21 בינואר 1887 – 11 באוגוסט 1972) היה שופט בבית המשפט העליון של קווינסלנד ובבית המשפט העליון של אוסטרליה. שימש כנשיא בית הדין הצבאי הבינלאומי למזרח הרחוק לאחר תום מלחמת העולם השנייה וחקר פשעי מלחמה יפניים משנת 1943.
ביוגרפיה
ויליאם ווב נולד בבריסביין ב-21 בינואר 1887. הוא התחנך בבית הספר סנט מרי בוורוויק, שבקווינסלנד ולמד באוניברסיטת קווינסלנד, ממנה סיים תואר ראשון במשפטים.
ב-4 ביוני 1913 התקבל ווב ללשכת עורכי הדין של קווינסלנד, לאחר שזכה בציון 71.5% גבוה מאוד בבחינות הלשכה ב-20 במאי. ב-17 במרץ 1917 התחתן עם ביאטריס אגניו בכנסיית הלב הקדוש בסנדגייט, קווינסלנד. הוא מת בבריסביין ב-11 באוגוסט 1972 והוא בן 85.
משפטן
בשנת 1915 היה ווב הסנגור הציבורי הממלכתי של קווינסלנד, ובשנים 1917–1922 היה עורך דין. הוא הועלה לתפקיד עורך דין כללי של קווינסלנד בשנת 1922, תפקיד אותו מילא עד 1925.
בית משפט לבוררות
ווב היה גם שופט של בית הדין לבוררות של חבר העמים, בשנים 1922 ל-1927, ובשנים 1925 עד 1945 היה נשיא בית הדין לבוררות בקווינסלנד.
בית משפט עליון
ווב מונה לשופט ב-24 באפריל 1925 לבית המשפט העליון בקווינסלנד. הוא מילא תפקיד זה עד שב-17 במאי 1940 הפך לשופט בכיר באותו בית משפט. ב-27 ביוני 1940 הועלה לכהונת שופט ראשי של בית המשפט העליון, תפקיד אותו מילא עד 15 במאי 1946, אז עזב כדי להתמנות לבית המשפט העליון של אוסטרליה.
בשנת 1943, במהלך כהונתו בבית המשפט, מונה ווב על ידי ממשלת אוסטרליה לחקור טענות על פשעי מלחמה יפניים במהלך מלחמת העולם השנייה. בשנים 1943–1945 הוא הפיק שלושה דו"חות, המכונים דו"חות ווב, על פשעים נגד שבויי מלחמה אוסטרלים בפפואה גינאה החדשה. הוא ביקר גם בלונדון בשנת 1944 כדי לייעץ על דו"חותיו לוועדת פשעי המלחמה של האו"ם.
בית המשפט העליון של אוסטרליה
ווב החל את כהונתו בבית המשפט העליון של אוסטרליה במאי 1946. במהלך כהונתו היה נשיא בית הדין הצבאי הבינלאומי למזרח הרחוק, בית הדין שדן פשעי מלחמה יפניים ממלחמת העולם השנייה, בשנים 1946 עד 1948. ווב היה מעורב בשערורייה מינורית בסוף שנת 1947, לקראת פרשת ההלאמה של בנק ניו סאות ויילס בתיק נגד חבר העמים הבריטי, כאשר ממשלת אוסטרליה ניסתה להחזיר את ווב מטוקיו, בבקשה לגנרל דאגלס מקארתור לשחררו מהתפקיד, מכיוון שהם האמינו שהוא יכריע במקרה בדרך שתהיה חיובית לחבר העמים. עם זאת, לאחר לחץ מצד השופט אוון דיקסון, השופט הראשי ג'ון לת'אם יצר קשר עם ווב ועודד אותו שלא לעזוב את יפן.
ב-12 בנובמבר 1948, לאחר יותר משנתיים של דיונים משפטיים, ווב, כנשיא בית הדין, גזר את העונשים על כל האנשים שבית הדין מצא אשם. ווב אמר כי סדרת המשפטים שהתנהלה בטוקיו היו "המשפטים הפליליים החשובים ביותר בהיסטוריה כולה." ווב פרש מבית המשפט העליון ב-16 במאי 1958 לאחר שכיהן 12 שנים בדיוק.
חיים אישיים
ווב התחתן עם אשתו, ביאטריס אגניו בשנת 1917 ויחד נולדו להם ארבע בנות ושני בנים.[1] ווב מת בשנת 1972 ונקבר בבית העלמין נודג'י.
מורשת
בשנת 1954 הועלה ווב למפקד אביר של מסדר האימפריה הבריטית. בשנת 1967 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד למשפטים מטעם אוניברסיטת קווינסלנד.
הכביש ויליאם ווב דרייב ברובע בלקונן, שבקנברה נקרא על שמו.
ראו גם
לקריאה נוספת
- "Fact Sheet 61 - World War II war crimes". National Archives of Australia. אורכב מ-המקור ב-30 בנובמבר 2005. נבדק ב-1 בדצמבר 2005.
{{cite web}}: (עזרה) - "John Latham in Owen Dixon's Eyes" (PDF). The Samuel Griffith Society. נבדק ב-4 באפריל 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - "Guide to the papers of Sir William Webb". Australian War Memorial. נבדק ב-1 בדצמבר 2005.
{{cite web}}: (עזרה)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Webb, Sir William Flood (1887–1972) — Australian Dictionary of Biography. Retrieved 20 December 2014.
32303719ויליאם ווב (שופט)