ויליאם גרוס

ויליאם גרוס, אספן וחוקר יודאיקה

ויליאם גרוס הוא אספן וחוקר יודאיקה ישראלי. אוסף משפחת גרוס נחשב לאחד האוספים הפרטיים הגדולים והחשובים ביותר של יודאיקה ותרבות חזותית יהודית.

ביוגרפיה

ויליאם גרוס נולד ב-1939 במיניאפוליס, ארצות הברית, למשפחה יהודית שומרת מסורת. סבו היה ממייסדי בית כנסת של הזרם הקונסרבטיבי בעיר. ויליאם השתתף במחנות הקיץ של "רמה", שם הכיר את מי שהייתה לימים לרעייתו, ליזה, בתו של מוריס ספרטוס, אספן יודאיקה שהקים את המוזיאון היהודי בשיקגו. גרוס למד בבית הספר התיכון היוקרתי Blake במיניאפוליס והמשיך ללימודי היסטוריה באוניברסיטת הרווארד, אותם סיים בהצטיינות יתרה. הוא עלה לישראל עם רעייתו ליזה ושלושת ילדיהם ב-1969 ומתגורר מאז בתל אביב.

גרוס החל לאסוף תשמישי קדושה יהודיים ב-1964 ופרש מעסקיו ב-1991 כדי להקדיש את זמנו לתעוד ולמחקר של האוסף. מחקריו ופריטים מאוספיו הועמדו לרשות יותר מ-180 תערוכות שנערכו במוזיאונים ברחבי העולם, שאותם הוא מלווה בסיוע ובעצה.

גרוס הוא אחד מבני-הסמכא החשובים בנושא של אותנטיות וקביעת ערך של פריטי יודאיקה ושימש כמעריך רשמי ליותר מ-15,000 פריטים במוזיאונים ציבוריים ובאוספים פרטיים.^{[דרוש מקור]}

אוסף משפחת גרוס

אוסף משפחת גרוס נחשב לאחד האוספים הפרטיים הגדולים והחשובים של יודאיקה, וכולל גם אוספים מיוחדים של קמיעות ודימויים חזותיים על נייר. האוסף מתועד ומקוטלג, ונמצא בתהליך מתחדש תדיר של מחקר. אל האוסף נלווית ספריה של למעלה מ 15,000 כותרים בנושאים הקשורים ביודאיקה, שכמו האוסף גם היא מונגשת למעוניינים.

תיעוד מפורט ומצולם של אוסף משפחת גרוס הוא היום חלק מהאינדקס האיקונוגרפי לאמנות יהודית ע"ש בצלאל נרקיס של המרכז לאמנות יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים והוא זמין לצפייה באתר של המרכז. הוא כולל אלפי פריטים פריטים ובהם תשמישי קדושה, גלויות, קמיעות, כתבי יד וספרים מודפסים. פורמט דיגיטלי של האוסף הוענק על ידי גרוס גם למחלקה לאמנות יהודית באוניברסיטת בר-אילן.

תשמישי קדושה מאיטליה באוסף משפחת גרוס

פתיחת האוסף בפני הציבור היא חלק מה"אני מאמין" של גרוס לפיו האוסף אינו רכושו הפרטי בלבד. האוסף שייך לעם היהודי ולאנושות, והוא מופקד עליו לשמרו ולטפחו. לאוסף יש משמעות וחשיבות רק כל עוד אנשים יוכלו לראות אותו, ללמוד ממנו ולחקור אותו.

איסוף יודאיקה כביטוי לזהות יהודית

גרוס רואה בהתייחסות לזהות היהודית מניע חשוב באספנות של יודאיקה. אספנות פרטית של יודאיקה צמחה במאה העשרים במקביל לפתיחתם של מוזיאונים יהודיים במקומות שונים בעולם. העיסוק הגובר בתחום היה לדעתו חלק מניסיון לשמר ולהזכיר אורחות חיים יהודיים ההולכים ונעלמים, אך נועד גם להציג היבטים חשובים של המסורת, ההיסטוריה ואורח החיים היהודי. בכך מסביר גרוס גם את בחירתו האישית בתחום זה. הוא רואה את היהדות במשמעות כוללת ומקיפה של היסטוריה ותרבות - ומגדיר אותה כעמיות, (Jewish peoplehood), כפי שהיא מוגדרת על ידי זרם היהדות הרקונסטרוקציוניסטית.

תפיסה זו עומדת ביסוד השתייכותו הפעילה לקהילה של הזרם המסורתי (קונסרבטיבי) בתל אביב והוא רואה בה את המניע העיקרי להתמסרותו לאיסוף ולמחקר של יודאיקה. גרוס רואה בתפילה ובשמירת מסורות דתיות, כמו גם במחקר ובאספנות, דרכים שבהן הוא מממש את הזהות היהודית שלו. בהנגשת האוסף לציבור הרחב באמצעות תערוכות ופרסומים הוא רואה דרך להפיץ ולהעמיק את תפישת היהדות כמכלול.

יודאיקה כעדות היסטורית

גרוס טוען שטעות היא להגדיר יודאיקה כ"אמנות יהודית". חפצי יודאיקה נוצרו במטרה לקיים טקס דתי שיש מצווה לקיימו, שלא כמו פסל או ציור שנוצרו כדי שיגרמו הנאה והתפעלות. הערך האסתטי, המשמעותי כל כך ליצירת אמנות, היה תמיד שולי ליוצריהם של חפצי היודאיקה.

חשיבות השימור והמחקר של פריטי יודאיקה היא לדעתו בכך שהם מהווים עדות לאורחות חיים ולכן מעמדם הוא כמעמד כל תעודה המשמשת לחקר ההיסטוריה והתרבות היהודית. ההתחקות אחר נסיבות יצירתו של חפץ, חומרי הגלם, המצב הכלכלי והרקע החברתי של היוצר ושל בעל החפץ, וכן גלגוליו של החפץ מיד ליד, כל אלה שופכים אור על החיים היהודיים במקום ובפרק זמן בהיסטוריה. תשמישי הקדושה הם מעין מראה המשקפת את עולמם הרוחני ואמונותיהם של היוצרים והמשתמשים גם יחד. היבט משמעותי נוסף הוא עדותם של פריטי היודאיקה על האינטראקציה התרבותית שהתקיימה תמיד בין היהודים לבין הסביבה הנוצרית והמוסלמית שבקרבה חיו.

עם זאת גרוס טוען כי אוספי היודאיקה המוצגים במוזיאונים היהודיים עשויים להציג את חיי היהודים בצורה מטעה. חפצים העשויים מחומרים יקרים כמו כסף, זהב, משי וקטיפה, היו רחוקים מהישג ידם של רוב היהודים במהלך הדורות, והשתייכו בעיקר לאליטה כלכלית. העובדה ששרדו רק מעט חפצי יודאיקה קודם למאה ה 19 עשויה להיות עדות לכך. בבתיהם של דלת העם, שהיו הרוב בקרב היהודים בכל התפוצות לא היו כלל חפצים מיוחדים לצורכי קיום מצוות, או שהיו אלה חפצים העשויים מחומרים פשוטים וזולים שלא היה כדאי לשמרם. תובנה זו הביאה אותו עם הזמן להרחיב את אוספיו ומחקריו לתחומים נוספים של תרבות חומרית יהודית. אחד מהם הוא חקר ואיסוף של קמיעות, הפותח חלון לחייהן של שכבות עממיות. בעבור המוני העם שחיו בעוני ובדלות היה הקמיע דרך לגייס את אמונתם הדתית להתמודדות עם קשיי החיים והסכנות האורבות בהם. קמיעות מחומרים פשוטים, כמו קלף, נייר ומתכות, שנועדו להגן על היולדת ועל היילוד, ולשמור מפני מחלות ואסונות, היו חלק מחיי היום יום בקהילות אשכנזיות, ספרדיות ומזרחיות בכל מקום, בכל הזמנים וגם כיום.

תחום נוסף של התרבות החומרית היהודית שבו מתמקד גרוס הוא איסוף ומחקר של דימויים חזותיים ודקורטיביים בדפוס על גבי נייר, שהופיעו בכמות גדלה והולכת מאז סוף המאה ה-18: קמיעות, ספרים, הגדות, עלונים, כרטיסי ברכה, גלויות, כתובות, לוחות שנה, תמונות של המקומות הקדושים ושל רבנים, קישוטי קיר לבית הכנסת ולסוכה, ועוד. גרוס טען שחומרים אלה משמשים מקור תיעודי רב ערך לחקר ההיסטוריה והתרבות היהודית.

בלשונו של גרוס – כל פריט מן העבר שבאוסף הוא חלון שאמצעותו אפשר להציץ אל חיי יהודים בנקודה מסוימת של מקום וזמן ולהכיר בהמשכיות הקיום היהודי אל ימינו אלה.

לקריאה נוספת

• Zeugnisse einer zerstoerten Vergangenheit; Juedisches Kultgeraet aus Emden 1639 – 1806. Ostfriesischen Landesmuseums. Emden, Germany, 1992
• William L. Gross: An Introduction by the Collector In: Geschichten von Gegenstaenden. Judaika aus dem Beziehungsraum der Hohenemser Juden. Jewish Ritual Objects and the Stories they Tell. Artifacts in the Gross Family Collection (pp. 7-14). Juedisches Museum Hohenems. Hohenems, Germany, 1994
• William L. Gross: 50 Rimmonim: A Selection of Torah Finials from a European Family Collection Tel Aviv University. The Judaica Museum, The Cymbalista Synagogue and Jewish Heritage Center. Tel Aviv, 1998
• William L. Gross: A Mirror of Jewish Life: A Selection from the Moldovan Family Collection Tel Aviv University The Judaica Museum, The Cymbalista Synagogue and Jewish Heritage Center. Tel Aviv, 1999
• William L. Gross: Purim: The Esther Scrolls. In: Art and Tradition: Treasures of Jewish Life (pp. 69-78). Beth Tzedec Reuben & Helene Dennis Museum. Toronto, Canada, 2000
• William Gross, Gabriele Holthuis, Jüdische Türme aus Schwäbisch Gmünd : eine gute Woche! The Jewish Towers from Schwäbisch Gmünd, Schwäbisch Gmünd 2001
• Felicitas Heimann-Jelinek, Reise an Kein Ende der Welt, Judaica aus der Gross Family Collection, Jüdisches Museum Wien, Wien 2001
• יד המזל - ח'מסות מאוסף משפחת גרוס ומאוסף המוזיאון, מוזיאון ארץ ישראל תל אביב 2002
• Falk Wiesemann; Marion Aptroot; William L Gross Kommt heraus und schaut : jüdische und christliche Illustrationen zur Bibel in alter Zeit Universitäts- und Landesbibliothek Düsseldorf.; Erzbischöfliche Diözesan- und Dombibliothek (Cologne, Germany) Essen: Klartext, 2002
• William L. Gross: A Seventeenth Century Architect and the Classic Galician Spice Tower Eshkolot: Essays in Memory of Rabbi Ronald Lubofsky (pp. 165-174). Melbourne, Australia, 2002
• William L. Gross: Preface. In: Joseph and Yehudit Shadur. Traditional Jewish Papercuts: An Inner World of Art and Symbol (pp. xiii-xiv). Hanover & London, United States and England, 2002
• William L. Gross: A Collector’s Essay. Introductory to catalogue: Kabbalah:Mysticism in Jewish Life (pp. 9-11). New York, 2003
• Falk Wiesemann, William Gross, Hermine Pool, Ondanks het Tweede Gebod, Despite the Second Commandment, Bijbels Museum, Amsterdam 2003
• William L. Gross: The obsession of a collector Ondanks het Tweede Gebod: Joodse en christelijke illustraties met bijbelse thema's. Despite the Second commandment: Jewish and Christian illustrations with biblical subjects from the 16th until the 19th centuries (pp. 4-7) Amsterdam, 2003
• Cf. William Gross, Gabriele Holthuis, Living Khamsa - die Hand zum Glück, the hand to fortune: Khamsas Gross Family Collection, Schwäbisch Gmünd, von Gross Family Collection, Schwäbisch Gmünd, 2004
• William L. Gross: Introduction of the collector in commentary volume, facsimile of Megillat Esther. London, 2007
• William L. Gross: Introduction , facsimile edition of The Fullwood Amsterdam Haggadah of 1695. Hallandale, Florida, 2008
• William L. Gross: North African Jewish Manuscripts, in North African Jewish Manuscripts Center for the North Aftican Jewish Heritage in Jerusalem, May 2011
• William L. Gross: Collecting Judaica Since 1945. In: Jewish Collectors and Their Contribution to Modern Culture, (pp. 341 – 352), Heidelberg, 2011
• William L. Gross: Why Collect Amulets?. In: exhibition catalog: Lots of Luck: Jewish Amulets and Ritual Objects. (pp.6^e-7^e English, pp. 6-7 Hebrew), Ashdod, Israel, 2013
• William L. Gross: Me and my Hamsah. In exhibition catalog: Hamsah! Hamsah! Hamsah!. English – page 148, Hebrew and Arabic – page 73
• Jerusalem, 2018
• William L. Gross: The Power of Memory. In: exhibition catalog:A Memory is a Memory is a Memory (pp. 54 – 61), Augsburg, Germany, 2018
• Catalogue of Catalogues: Bibliographical Survey of Temporary Exhibitions of Jewish Art. Preface to Book, pp VII – X. Brill, Leiden, The
• Netherlands 2019
• Windows on Jewish worlds: essays in honor of William Gross, collector of Judaica on the occasion of his eightieth birthday edited by Shalom Sabar, Emile Schrijver, Falk Wiesemann Zutphen : Walburg Pers bv, 2019

קישורים חיצוניים

• Gross Family Collection The Center for Jewish Art
• Catalog of Catalogs: A Bibliography of Temporary Exhibition Catalogs Since 1876 that Contain Items of Judaica
• מאוסף משפחת גרוס בספריית המוזיאון היהודי בברלין
• פקסימיליה של מגילת אסתר מאוסף משפחת גרוס
• השפעות תרבות הסביבה על יודאיקה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35504788ויליאם גרוס