ויליאם בוג לישמן

ויליאם בוג לישמן

סר ויליאם בוג לישמן (באנגלית: William Boog Leishman ;) היה רופא צבאי, פתולוג, מיקרוביולוג ופרזיטולוג סקוטי. בשנים 1926-1923 כיהן במנהל כללי של שירותי הרפואה של הצבא הבריטי. הגיע לדרגת לוטננט גנרל. היה פרופסור לפתולוגיה בבית הספר לרפואה צבאית במילבנק בלונדון.

ביוגרפיה

ויליאם בוג לישמן נולד בשנת 1865 בגלאזגו כילד הרביעי של הרופא ויליאם לישמן האב (1894-1833) ושל אוגוטה סלינה לבית דריוור, ילידת אירלנד. האב לימד רפואה משפטית במכללת אנדרסון בגלאזגו והיה אחר כך פרופסור למילדות באוניברסיטת גלאזגו. לישמן היה תלמיד מחונן בבית הספר וסטמינסטר ואחר כך כבר בגיל 14 התקבל לאוניברסיטת גלאזגו. למד קודם לטינית, יוונית, מתמטיקה ולוגיקה, ומגיל 16 התחיל לימודי רפואה לרבות מדעי יסוד - אנטומיה, כימיה וזואולוגיה.גם באוניברסיטה עבר את הבחינות בהצטיינות יתרה. סיים בשנת 1886 את "התואר הראשון ברפואה" ו"התואר השני בכירורגיה" MB-CM עם ציון גבוה לשבח. התגייס בהמשך לחיל הרפואה המלכותי הבריטי. כעבור 3 שנים נשלח כרופא צבאי להודו, בה השתתף במבצע דיכוי בווזיריסטן, בגבול עם אפגניסטן. לקח איתו מיקרוסקופ והתחיל להתעניין בעיקר במיקרוביולוגיה וברפואה מונעת. ערך שם מחקרים בתחום טיפוס הבטן וקלה אזר. בשובו לבריטניה עבד בשנת 1897 בבית החולים ויקטוריה בנטלי. בשנת 1900 התמנה למרצה לפתולוגיה בבית הספר לרפואה הצבאית בנטלי, לצידו של הפרופסור סר אלמרות' רייט, והחליף את רייט כפרופסור בשנת 1903 כשבית הספר עבר לשכונת מילבנק בלונדון. כיהן כפרופסור עד שנת 1914.

מחקריו המדעים

באותה שנה מצא לישמן שיטת צביעה של הדם לצורך אבחון מלריה וטפילים אחרים, שינוי ופישוט של שיטת רומנובסקי שהשתמשה בצבע המורכב ממתילן כחול ואאוזין, שהתפרסם תחת השם "הצבע ע"ש לישמן".

הגופים על שם לישמן-דונובן

ויליאם בוג לישמן, צילום מלפני 1914

בשנת 1901 אחד ממטופליו היה טוראי ששירת בהודו וסבל מחלה קטלנית במידה רבה בשם "קלה אזר" ("הקדחת השחורה") (הקרויה בימינו "לישמניה ויסצרלית"), עם התקפי חום, אנמיה וטחול (ספלנומגליה). במדגמים שהשיג על ידי דיקור בטחול, הבחין לישמן בתאי הטחול ובכדוריות האדומות במספר עצום של גופים אובליים ועגולים שנצבעו בצבע שפיתח. על ידי כך היה לישמן לאחד ממגלי הטפיל הגורם של מחלת קלה אזר. כעבור חדשים מספר כשבדק את הדם, הטחול והכבד של חולדה שמתה מטריפנוסומיאזיס הופתע למצוא את אותם הגופים שמצא אצל הטוראי. לישמן פרסם את ממצאיו בשנת 1903. הקפטן צ'ארלס דונובן מהשירות הרפואי ההודי במדראס מצא באופן עצמאי גופים דומים אצל חולי קלה אזר אחרים, ועל כן הם נקראים בימינו גופי לישמן-דונובן (אין לבלבל עם גופי דונובן, הנמצאים במקרים של גרנולומה מפסעתית, ושהופעתם הנגרמת על ידי קלבסיאלה מסוג Klebsiella granulomatis) והם ידועים כפרוטוזואות גורמים פתוגניים של קלה אזר או לישמניה דונובני. הלישמניות - הטפילים שנמצאו ב-1901 על ידי לישמן סווגו בהמשך כסוג טפילים הדומה מאד לטריפנוסומות, ומשתייך לסדרה Trypanosomatida.

סר רונלד רוס היה זה שהכיר בתרומתו החשובה של לישמן לפרזיטולוגיה, וסיווג את הגורם הפתוגני של מחלת קלה אזר במין טפילים נפרד אותו כינה לישמניה. יצורים טפיליים ממין זה תוארו קודם לכן על ידי החוקר הרוסי פיוטר בורובסקי בשנת 1892

מחקרים אחרים

לישמן תרם גם לבירור מעגל החיים של בורליה דוטוני (ספירוקטה דוטוני) הגורמת לסוג של קדחת קרציות אפריקאית. יחד עם אלמרות' רייט סייע לישמן בפיתוח שיטות ראשוניות של חיסון נגד טיפוס הבטן על ידי "אינוקולציה". בשנים 1912-1911 כיהן ויליאם לישמן כיושב ראש החברה המלכותית לרפואה טרופית והיגיינה. ב-1914 סיים דוקטורט במשפטים.

ימי מלחמת העולם הראשונה

עם פריצת מלחמת העולם הראשונה היה לישמן יועץ לרפואה טרופית במסגרת הוועד הרפואי המייעץ של הצבא הבריטי, ובהמשך גם יועץ לפתולוגיה באותה מסגרת. באוגוסט 1914 הודות למאמציו היו מוכנות בשביל החיילים 170,000 מנות חיסון נגד טיפוס הבטן. לפי ההערכות לולא החיסון היו נגרמים בקרב הצבא הבריטי 550,000 מקרי טיפוס הבטן ומעל 77,000 מקרי מוות. הודות לחיסון היו רק 1,191 מקרי מוות מתוך 21,139 מקרים של מחלה. ייעץ לחיל המשלוח הבריטי בצרפת ובפלנדריה. הושיט עזרה חשובה בהתמודדות עם קדחת השוחות. שמו צוין שלוש פעמים בשדרי הצבא ובשנת 1919 הועלה לישמן לדרגת מייג'ור גנרל.

לישמן נפטר בשנת 1926 בגיל 59 אחרי מחלה קצרה בבית החולים הצבאי "מלכת אלכסנדרה", בתקופה שבה ניהל את שירותי הרפואה של הצבא הבריטי. באותו זמן נפטר גם סר סטוארט סטוקמן, הקצין הראשי לרפואה וטרינרית של משרד החקלאות הבריטי. שני מקרי המוות התרחשו בעת ששניהם היו חברים בוועדה בראשות לישמן שחקרה את מחלת הפה והטלפיים. לישמן הובא לקבורה בבית הקברות הייגייט בעיר.

פרסים ואותות הוקרה

• 1909 - תואר אביר
• 1910 - חבר בחברה המלכותית בלונדון
• 1912-1911 - יושב ראש החברה הבריטית לרפואה טרופית ולהיגיינה
• 1915 - אביר של מסדר האמבט
• 1918 -מפקד אביר של מסדר מיכאל ה"קדוש" וג'ורג' ה"קדוש"
• 1924 - מפקד אביר של מסדר האמבט
• קצין גדול של לגיון הכבוד של צרפת
• מעוטר מדליית השירות המצוין של צבא ארצות הברית.

מבחר כתבים

• Kala azar. Macmillan, 1907
• Anti-typhoid inoculation: The Harben lectures, 1910
• On the possibility of the occurrence of trypanosomiasis in India. British medical journal 1903

לקריאה נוספת

• Hoare, C. A. 1938. Early discoveries regarding the parasites of oriental sore. Trans. R. Soc. Trop. Med. Hyg. 32:67-92.
• Kean, B. H., K. E. Mott, and A. J. Russell (ed.). 1978. Tropical medicine and parasitology: classic investigations. Cornell University Press, Ithaca, N.Y.

137. Kiple, K. (ed.). 1993. Cambridge world history of human diseases. Cambridge University Press, Cambridge, United Kingdom.

קישורים חיצוניים

• גופי לישמן-דונובן והבונוביאזיס

Hamilton Bailey and W.J.Bishop Leishman-Donovan Bodies and Dovaniasis, Sir William Boog Leishman, 1865-1926: Charles Donovan, 1863-1951, Brit.J.vener.Dis 1959 Mar; 35(1) 8-9 .

• מאמר הספד

Am J Public Health (NY). 1926 Aug; 16(8): 826.

• ביוגרפיה באתר אוניברסיטת גלאזגו

Colonel Professor William Boog Leishman

הערות שוליים

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "ויליאם בוג לישמן".

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25311167ויליאם בוג לישמן