וילה סרצ'נו
 | |||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
 | |||||
וילה סרצ'נו (איטלקית: Villa Saraceno) היא אחת הווילות הכפריות שבנה האדריכל האיטלקי אנדראה פלאדיו באזור ונטו שבצפון איטליה (כיום בפינלה Finale di Agugliaro), קילומטרים אחדים מדרום לוויצ'נזה).
הווילה תוכננה ונבנתה לפי הזמנתו של ביאג'ו סרצ'נו האציל בעל המקרקעין באזור. הבנייה התקיימה בשנות הארבעים של המאה ה-16. סרצ'נו היה חבר מועצת העיר ויצ'נזה שהזמינה מפלאדיו את בנייתו של בניין מועצת העיר, הלא היא הבזיליקה של ויצ'נזה.
אדריכלות
תוכנית המבנה פורסמה על ידי פלאדיו בספרו "ארבעת הספרים על אודות האדריכלות"[1]. מן התוכנית הוצא אל הפועל רק הבניין המרכזי, ואילו שני האגפים הגדולים הכוללים את המטבחים ואת מבני המשק, לא נבנו.
במרכז מצוי בית האדון המלבני. אל הפתח המרכזי עולה כבש רחב עם שיפוע מתון. הכבש עולה אל לוג'יה (loggia) עם חזית דמוית מקדש רומי בעל שלוש קשתות התומכות בגג גמלוני. החזית פשוטה ביותר בעיצובה, ללא עיטורים כלשהם. כמקובל בווילות של פלאדיו גם כאן לבניין זה שלוש קומות הניכרות בחלונותיהם. קומת האדון (piano nobile) בעלת החלונות הגבוהים היא הקומה השנייה אליה עולה הכבש. מתחתיה שוכנת קומת השירותים הנמוכה, שחלונותיה נראים משני צידי הכבש. למעשה רק הצד הימני (לעיני המתבונן) נבנה ושימש כמזווה, והשני מלא בעפר. המטבח, שכעניין שבשגרה היה ממוקם בווילות הפלדיאניות בקומה זו, תוכנן להבנות באגפים הצדדיים. הקומה העליונה שמתחת לגג ניכרת בחלונותיה צרים, והיא נועדה לאחסון של תוצרת חקלאית. בסך הכול החזית מצומצמת מאוד ויש בה חלונות מעטים. משערים שבעל הבית התקמץ בהוצאות לבנייה. מן העטורים של חדרי המגורים נותרו שרידים מעטים בלבד.
וילה סרצ'נו נרכשה בידי האיגוד הבריטי British Landmark Trust, שערך בה פעולת שימור קפדנית, והיא מוכרזת כאתר מורשת עולמית מאז שנת 1994.
לקריאה נוספת
- אנדראה פלאדיו, ארבעת הספרים על אודות האדריכלות, תרגם לעברית רוני רייך בצירוף מבוא, הערות ומפתחות, הוצאת זמורה-ביתן-דביר, 1999, עמ' 150.
- Bruce Bucher, Andrea Paladio, The Architect in his Time, Abbeville Press, New-York, 1998, pp. 83-85.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ספר שני, פרק 15, עמ' 76; מהדורת ר' רייך, עמ' 150.
32627148וילה סרצ'נו