וילהלם באלק
 | |
| לידה |
אוסנבריק, ממלכת הנובר  |
|---|---|
| פטירה |
אאוריך, רפובליקת ויימאר  |
| השתייכות |
 צבא הקיסרות הגרמנית |
| תקופת הפעילות | 1876–1919 (כ־43 שנים) |
| דרגה | גנרל-לויטננט |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקח ראשי של חיילי טלגרפיה/אותות מפקד דיוויזיית הלנדווהר ה-13 מפקד דיוויזיית המילואים ה-51 | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם הראשונה | |
קונרד פרידריך אוגוסט היינריך וילהלם באלק (בגרמנית: Konrad Friedrich August Henry William Balck; 19 באוקטובר 1858 – 15 ביולי 1924) היה קצין פרוסי שהגיע לדרגת גנרל-לויטננט במהלך מלחמת העולם הראשונה.
ביוגרפיה
משפחתו
באלק נולד ב-19 באוקטובר 1858 באוסנבריק, שהשתייכה לממלכת הנובר, והיה בנם של לוטננט קולונל בריטי ג'ורג' פיליפ באלק[1] ואשתו שרלוט לבית ליטגן, בתם של גנרל-מיור קונרד פרידריך ליטגן (1790–1854) ואשתו דורותי שרלוט לאקמאן.
קריירה מוקדמת
ב-15 באפריל 1876, הוא התגייס לצבא הקיסרות הגרמנית, והצטרף כסמל לרגימנט הרגלים ה-78 (מזרח פריזיה) באוסנבריק. בשנת 1898 הוא מונה כמפקד פלוגה ברגימנט הרגלים ה-56 (וסטפאליה ה-7 – "פוגל פון פלקנשטיין"), ובשנת 1899 הוצב במטה הכללי, שם, ב-22 ביולי 1900 הועלה לדרגת מיור. ב-20 ביולי 1904 מונה למפקד הגדוד ה-3 ברגימנט הרגלים ה-19 (פוזן ה-2 – "פון קורבייר"). ב-16 באוקטובר 1906 הועבר לסגל רגימנט הרגלים ה-46 (שלזיה תחתית ה-1 – "גרף קירכבאך") בפוזן, וב-27 בינואר 1907 הועלה לדרגת אוברסט-לויטננט. ב-27 בינואר 1910 הועלה לדרגת אוברסט, וב-1 באפריל 1910 מונה כמפקד רגימנט הרגלים ה-61 (פומרניה ה-8 – "פון דר מרוויץ"). ב-22 במרץ 1913 מונה באלק למפקד חטיבת הרגלים ה-82 בקולמר והועלה לדרגת גנרל-מיור, וב-9 במאי 1914 מונה למפקח ראשי של חיילי טלגרפיה/אותות.[2]
ספריו
יצירתו בת שישה כרכים מ-1903 "Taktik" (באנגלית: "Tactics") תורגמה לאנגלית על ידי וולטר קרוגר ופורסמה בארצות הברית בשני כרכים, "Introduction and Formal Tactics of Infantry in 1911" ו-"Cvalry, Field and Heavy Artillery in Warfare Field" ב-1914. תרגום זה משך את תשומת ליבו של מייג'ור גנרל לאונרד ווד, ראש מטה צבא ארצות הברית, והוא זכה לקריאה נרחבת, וזכה לשבחים מקציני הצבא האמריקני.
מלחמת העולם הראשונה
בשנה הראשונה למלחמת העולם הראשונה, הוא המשיך בתפקידו כמפקח ראשי של חיילי טלגרפיה/אותות. ב-7 בדצמבר 1914 מונה למפקד חטיבת הרגלים ה-99, עימה לחם בחזית המערבית, ואף עוטר בשתי הדרגות של צלב הברזל. הוא נפצע ב-19 בדצמבר 1914 ולאחר שהותו בבית החולים מונה למפקד דיוויזיית הלנדווהר ה-13 ב-19 באוגוסט 1915. ב-5 בספטמבר 1916 מונה למפקד דיוויזיית המילואים ה-51, וב-22 במרץ 1917 הועלה לדרגת גנרל-לויטננט. באותה שנה קיבל את מסדר הכתר מחלקה 2 עם כוכב וחרבות. ב-4 במרץ 1918 מונה באלק למושל האיים הבלטים אסל, טאגה ומון. כהוקרה על פעולותיו כמפקד דיוויזיה במהלך הקרבות בשמפאן ולפני ורדן, עוטר באלק ב-9 במרץ 1918 בעיטור הפור לה מריט ומסדר הנשר האדום דרגה שנייה עם כוכב, עלי אלון וחרבות.
אחריתו
לאחר המלחמה פרש באלק מהצבא והתגורר באאוריך, עד מותו ב-15 ביולי 1924. בנו היה גנרל חיל השריון הרמן באלק, שהיה אחד מקציני השריון הגרמני המוצלחים במלחמת העולם השנייה ועוטר בעיטור צלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון, חרבות ויהלומים.
הערות שוליים
- ^ Deutsche Biographie
- ^ "William Balck". prussianmachine.com. נבדק ב-2021-12-07.
33793947וילהלם באלק