ויטנגמוט
הוִיטֶנָגֶמוֹט (אנגלית: Witenagemot, או ויטן, Witan) היה מוסד פוליטי באנגליה האנגלו־סקסית שתיפקד לערך בין המאה ה-7 לספירה עד למאה ה-11 לספירה. השם ויטנגמוט נובע מאנגלית עתיקה ל"אספת החכמים" ("ויטן", אדם חכם או יועץ, "גמוט", אספה). היה זה כינוס הדמויות הדומיננטיות בארץ, החל מהכמורה, שופטי המחוזות ואצולת הקרקעות.
היסטוריה
שורש הויטן באספות גרמאניות שזומנו לחזות בהענקת אדמות. קודם לאיחוד אנגליה במאה ה-9, זומנו מספר אספות שונות בידי ממלכות אסקס, קנט, מרסיה, נורתמבריה, סאסקס ווסקס. גם לאחר שוסקס חלשה על אנגליה המשיכו האסיפות המקומיות להתאסף.
האספה זומנה על ידי המלך (מאוחר יותר על ידי רוזנים), וזה השתמש בעצתה בקביעת מדיניות בנושאי אמרכלות, ארגון הממלכה, מיסוי, משפט וביטחון פנים וחוץ. תפקיד נוסף של הויטן היה לאשר את העלייה לכס של מלכים. המלך שנבחר על ידי הויטן יכול היה להיות כל אדם, שבראות האספה ינהיג את הממלכה היטב, ולאו דווקא נצר לבית המלוכה השליט. כמו כן, היה זה מכוח האספה להדיח מלכים שולטים, דוגמה לכך היא הדחת סיגברט מוסקס (755) ואתלולד מנורתמבריה (765).
הויטן הייתה, במובנים מסוימים, אב קדמון של הפרלמנט, אך היו לה כוחות שונים ומגבלות רבות, כדוגמת המחסור בנהלים, עתות ומקום התכנסות קבועים. כוחה, אולם, התיר לה להוביל את העם באינטרגנומים, ולמנוע אוטוקרטיה.
האסיפות נתכנסו לפחות אחת לשנה, ולרוב לעיתים תכופות יותר. לא היה מושב קבוע לויטן הלאומי, ידועים לפחות 116 מקומות מפגש, בהם ערים כוינצ'סטר ולונדון. אתרי המפגש לרוב היו אחוזות מלכותיות, אך חלק מהאסיפות נערכו על סלעים, גבעות, אחו, ועצים נודעים.
הידוע שבמפגשי הויטן היה זה של ה-5 בינואר 1066, בה אושרה מלכותו של הרולד גודווינסון, עם מות אדוארד המודה. מוסד זה הוחלף עם הפלישה הנורמנית בשנת 1066, והוחלף ב"קוּריה רֵגִיס", היינו "חצר המלך". אולם כסימן לאגדתיות השורדת של הויטן, הקוריה רגיס נקראה ויטן ברשומות עד למאה ה-12.
