ויה אדריאנה
ויה אדריאנה (בלטינית: Via Hadriana, ביוונית: Ἁδριανὴ ὁδός) הייתה דרך רומית שעברה במדבר המזרחי של מצרים, קישרה בין עמק הנילוס לחוף ים סוף והמשיכה דרומה עד לנמל ברניקי (Berenice Troglodytica).[1] סלילתה הושלמה בשנת 137, בתקופת הקיסר אדריאנוס.
הדרך, שאורכה כ-800 ק"מ, התחילה באנטינואופוליס (אנ')[2] שעל גדות הנילוס, פנתה לצפון-מזרח וחצתה את מכשול ההרים במדבר המזרחי, הגיעה לחוף ים סוף באבו שער, כ-20 ק"מ צפונית להורגאדה, ומשם נמשכה דרומה אל נמל ברניקי.
ויה אדריאנה התחברה לדרכי הרוחב אחרות שגישרו בין עמק הנילוס לחוף ים סוף, כגון זו שעברה בין קופטוס לבין נמל מיוס הורמוס (Myos Hormos).[3] הדרכים הללו קישרו בין אתרי כרייה, בעיקרם מחצבות פורפיר וגרנודיוריט, ושימשו להובלת תוצרי הכרייה. כמו כן שימשו לסחר בינלאומי עם הודו ועם אפריקה וכן לתובלת גייסות צבא. התוואי של ויה אדריאנה ניכר בשרידי תחנות דרך (Mansiones) קטנות שנחשפו לרוב בחלקו הדרומי של הנתיב. תחנות הדרך היו מבוצרות ומיקומן נקבע בסמיכות למקורות מים (Hydreumata), רובם ככולם מי בארות. שרידים מועטים אותרו בצפונהּ של הדרך, והם נעדרים כליל בקטע ממערב למזרח, מאנטינואופוליס אל החוף. הדרך נסללה ככל הנראה כדי לבסס את כלכלתהּ של העיר החדשה שיסד אדריאנוס על ידי הטיה של תנועת המסחר דרכהּ, אך לא נעשה שימוש בתוואי הצפוני שלה כביֶתר הדרכים המוליכות מעמק הנילוס לחוף הים האדום.[4]
קישורים חיצוניים
- ויה אדריאנה – באתר Trismegistos
- Steven E. Sidebotham et al., "Survey of the Via Hadriana: The 1998 Season", Journal of the American Research Center in Egypt 37 (2000), pp.115–126
- Jean-Pierre Brun et al., (eds.), Le désert oriental d'Egypte durant la période gréco-romaine: bilans archéologiques, Paris: Collège de France, 2018
הערות שוליים
- ^ בנדר אל-כביר
- ^ העיר שיסד אדריאנוס לזכר אהובו הצעיר אנטינואוס; שייח' עבאדה (الشيخ عبادة) בזמננו
- ^ שרידי הנמל נמצאים באתר קוסייר אל-קדים, דרומית לקוסייר
- ^ G.W. Murray, "The Roman Roads and Stations in the Eastern Desert of Egypt", The Journal of Egyptian Archaeology 11 (3–4), Oct 1925, pp. 149-150
35260146ויה אדריאנה