וונג טאו
 | |
| מדינה / טריטוריה |
 וייטנאם |
|---|---|
וונג טאו (וייטנאמית: Vũng Tàu להאזנה (מידע • עזרה)) היא העיר הגדולה ביותר במחוז בא ריה-וונג טאו שבדרום וייטנאם. העיר משמשת כמרכז כלכלי, פיננסי ותרבותי במחוז והיא יעד תיירותי פופולרי בדרום וייטנאם. העיר משתרעת על פני 141.1 קמ"ר וכוללת 16 שכונות עירוניות וקומונה אחת באי לונג סון. עד 2012 הייתה וונג טאו עיר הבירה של המחוז, ולאחר מכן הוחלפה על ידי העיר הקטנה בהרבה, בא ריה. העיר מהווה גם מרכז חשוב להפקת נפט גולמי בווייטנאם.[1]
היסטוריה
היסטוריה
תקופה פרה-היסטורית
בהתאם לחפירות ארכאולוגיות שנערכו בשנת 2002 ו-2005 ב-ג'ונג לון, אזור חוף חולני באי לונג סון, התגלו ממצאים המעידים על קיומם של בני אדם במקום זה כבר בשנת 2000 לפני הספירה. נמצאו קברים, כלים, כלי חרס, תכשיטים וכלי נשק המצביעים על קשרים הדוקים עם תרבות אוֹק אֶאוֹ ופעילות מסחרית עם מדינות סמוכות.[2]
תקופה היסטורית
במאות ה-14 וה-15, האזור שבו התפתחה לימים וונג טאו היה ביצה שאליה הגיעו באופן קבוע ספינות סחר אירופיות. פעילות הספינות העניקה למקום את שמו - "וונג טאו", שמשמעותו "מעגן". הפורטוגזים התייחסו למקום הזה בשם "סינקו צ'אגאס" במפותיהם. ממשלת אינדוכינה הצרפתית נתנה למקום את השם "קאפו סן-ז'אק". המצוק של וונג טאו נקרא כיום מוי נינג פונג.
התיישבות וייטנאמית
במהלך המאות ה-16 וה-17, עימותים שנבעו ממלחמת טראן-נויאן הובילו לנדידות של וייטנאמים לאזור החוף הסמוך לוונג טאו. בתחילה נקראה וונג טאו בשם "טאם טאנג" לזכר שלושת הכפרים הראשונים באזור: טאנג ניאט, טאנג ני, טאנג טאם, אשר היו תחת שלטון מחוז ביאן הואה.[3]
במאה ה-19, המלכים גיה לונג, מין מאנג וטיאו טרי השקיעו רבות בהגנת וונג טאו, באמצעות פתיחת מתקנים הגנתיים שונים.[3]
תקופת הקולוניאליזם הצרפתי
ב-10 בפברואר 1859, צבא נויאן השתמש בתותחים לראשונה במלחמה נגד הפלישה הצרפתית. במהלך המלחמה ההינדוצ'ינית הראשונה, שימשה וונג טאו כבסיס לשיקום חיילים צרפתים חולים.[4]
מלחמת וייטנאם
במהלך מלחמת וייטנאם, הפכה וונג טאו לבסיס חשוב לתמיכה לוגיסטית עבור הכוחות האוסטרלים והאמריקאים, והייתה פופולרית כאתר נופש.[5]
וייטנאם המאוחדת
לאחר איחוד וייטנאם, נוהלה וונג טאו כעיר תחת השלטון הצבאי. בשנת 1991 הוקמה מחדש פרובינציית בא ריה-וונג טאו, ווונג טאו הוקמה מחדש כעיר עצמאית. בשנים שלאחר מכן הפכה העיר למרכז לוגיסטי חשוב לתעשיית הנפט והגז של וייטנאם.
כלכלה ותיירות
שייט וחיפושי נפט
כיום מהווה העיר מרכז חשוב לתעשיית הנפט והגז של וייטנאם. וונג טאו הוא המרכז העיקרי של המדינה לפעילויות הפקת נפט וגז טבעי.[6]
חופים
וונג טאו מציעה מגוון רחב של חופים יפיפיים שמהווים מוקד משיכה לתיירים ולמקומיים כאחד. בין החופים המרכזיים ניתן למנות את חוף באי טראוק (פרונט ביץ'), הממוקם במערב העיר ומהווה נקודת תצפית אידיאלית לשקיעות מרהיבות. חוף באי סאו (באק ביץ'), שהוא החוף הגדול והפופולרי ביותר בעיר, מציע חול לבן ומים כחולים בהם ניתן לשחות ולעסוק בפעילויות ספורט מים מגוונות. חוף באי דאו (פיינאפל ביץ') הוא חוף קטן ושקט המועדף על המקומיים, עם נוף יפהפה וגישה נוחה לים.[7]
אתרי נופש ופארקי שעשועים
וונג טאו מארחת מספר פרויקטים תיירותיים יוקרתיים, בהם פרויקט הסייגון אטלנטיס, פארק שעשועים בסגנון דיסנילנד ועוד פרויקטים בהיקף השקעה גדול.[8][9]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של וונג טאו
הערות שוליים
- ^ Overview of cua lo beach in Vietnamese on official website
- ^ "Excavation at the Giong Lon site". Vietnam Museum of National History. 2008-08-30.
- ^ 3.0 3.1 Phạm, Chí Thân (2019-01-18). "Âm vang thần công Phước Thắng". Báo Bà Rịa-Vũng Tàu.
- ^ Saigon: A History, p. 82, by Nghia M. Vo (2011): "There were talks about moving the port facilities to Vũng Tàu at the mouth of the river where ..."
- ^ Keith W. Nolan.
- ^ "Shipping, shipbuilding, offshore news". Marinelog. 3 במאי 2007. נבדק ב-1 ביוני 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Home, Vietnam Tourism
- ^ "Official website of Ba Ria-Vũng Tàu province's government". נבדק ב-16 במרץ 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Tin tức, Thời sự cập nhật liên tục 24x7". VietNamNet. 18 בדצמבר 2013. אורכב מ-המקור ב-18 בדצמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה)
39534441וונג טאו