וולטר קנינגהם
 | |
| וולטר קנינגהם | |
| לידה |
16 במרץ 1932 קרסטון, איווה |
|---|---|
| פטירה | 3 בינואר 2023 (בגיל 90) |
| מידע כללי | |
| בשירות | אסטרונאוט בשירות נאס"א |
| לאום |
אמריקאי  |
| עיסוק בעבר | טייס קרב |
| תקופת השירות | 1963–1971 (כ־8 שנים) |
| דרגה | קולונל בחיל הנחתים של ארצות הברית |
| זמן שהייה בחלל | 10 ימים, 20 שעות ו-8 דקות |
| ביוגרפיה בנאס"א | וולטר קנינגהם |
| משימות | |
| אפולו 7 | |
 | |
| עיטורים | |
  | |
רוני וולטר "וולט" קנינגהם (באנגלית: Ronnie Walter "Walt" Cunningham; 16 במרץ 1932 – 3 בינואר 2022), היה טייס חיל הנחתים של ארצות הברית, אסטרונאוט שהשתתף במשימת אפולו 7 ואיש עסקים.
ביוגרפיה
נולד בקרסטון, איווה. בוגר בית הספר התיכון "וניס" בווניס, קליפורניה. הצטרף לצי האמריקאי ב-1951 והחל בלימודי הטיסה ב-1952. ב-1953 הצטרף לטייסת נחתים, ושירת בשירות פעיל בחיל הנחתים עד אוגוסט 1956, ובמילואים עד 1975. הוא מחזיק בדרגת קולונל בחיל הנחתים האמריקני.
השכלה
קיבל תואר ראשון בפיזיקה ב-1960, ותואר שני ב-1961, מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. השלים את הדרישות לתואר דוקטור בפיזיקה מאותה אוניברסיטה, אך לא השלים את התזה.
למד בתוכנית המתקדמת לניהול בבית הספר לניהול של אוניברסיטת הרווארד ב-1974.
קריירה מוקדמת
בין 1960 ל-1963 עבד כמדען בתאגיד ראנד. בראנד ביצע מחקרים מסווגים בתחום ההגנה, ובעיות עם המגנטוספירה של כדור הארץ.
שירות בנאס"א
נמנה עם הקבוצה השלישית של אסטרונאוטים שנבחרה על ידי נאס"א באוקטובר 1963. ב-11 באוקטובר 1968 שוגר למשימת אפולו 7 כאיש צוות, יחד עם וולטר שירה ודון אייסל. במהלך משימה זו בוצע שידור הטלוויזיה החי הראשון מהחלל. לאחר משימת אפולו 7, התפקיד האחרון שלו במרכז החלל על שם ג'ונסון היה ראש ענף סקיילאב של מִנהלת צוות הטיסה. בתפקיד זה, היה אחראי על ניהול חמישה כלי טיס חלליים מאוישים, ושתי רקטות שיגור, שהיוו את פרויקט סקיילאב. בסך הכול, צבר יותר מ-4,500 שעות טיסה, מהן 3,400 במטוסי סילון ו-260 בחלל.
לאחר נאס"א
בשנים 1969–1970 היה יו"ר קרן הבוגרים של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.
בין 1971 ל-1974 היה סגן נשיא בכיר בתאגיד סנצ'ורי דבלופמנט, המספק שירותי אבטחה, תחזוקה וחניונים. בין 1974 ל-1976 היה נשיא הידרוטק דבלופמנט, שפיתחה מחברים לצינורות תת-ימיים. היה אחראי לתכנון הראשוני של מערכת תת-ימית לא מאוישת לתיקון צינורות. בין 1976 ל-1979 היה דירקטור וסגן נשיא בכיר בחברת 3D אינטרנשיונל, חברה לארכיטקטורה, הנדסה וניהול פרויקטים, שפעלה רבות במזרח התיכון. בין 1979 ל-1987 היה הבעלים והמייסד של "קבוצת קפיטל", חברת השקעות הממוקמת ביוסטון, טקסס. מאז 1986 היה שותף בקרן ג'נסיס, קרן הון סיכון המשקיעה בחברות טכנולוגיה.
בשנת 1977 פרסם את הספר "הבחורים הכל-אמריקנים" בהוצאת מקמילן, אודות הצד האנושי של תוכנית החלל. הספר הודפס במספר מהדורות מעודכנות החל משנת 2003, הכוללות גם את שיתוף הפעולה בין ארצות הברית לרוסיה לאחר התפרקות ברית המועצות, וביקורת על דרכה של נאס"א בעשורים האחרונים.
בנוסף לעבודתו העסקית, הוא גם vרצה בנושאי מנהיגות, יזמות, חלל ומדע, מרוץ החלל בין ארצות הברית וברית המועצות, ואף על השאלה, האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ.
אותות ועיטורים
- אות השירות יוצא הדופן של נאס"א
- כנפי אסטרונאוט של הצי
- פרס מיוחד של חבר הנאמנים של האקדמיה הלאומית לאומנויות ומדעי הטלוויזיה (פרס אמי) (1969)
- פרס ההישג המקצועי של אגודת הבוגרים של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (1969)
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של וולטר קנינגהם- וולטר קנינגהם באתר נאס"א (באנגלית)
- וולטר קנינגהם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
35404604וולטר קנינגהם