וולטר דה סאוסמיירז קיילי
| לידה |
8 באוגוסט 1863 (גיל: 160) הודו הבריטית  |
|---|---|
| פטירה |
קרואות'ורן, ברקשייר, הממלכה המאוחדת  |
| השתייכות |
 צבא בריטניה |
| תקופת הפעילות | 1883–1920 (כ־37 שנים) |
| דרגה |
 מייג'ור גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד החטיבה ה-39 מפקד הדיוויזיה ה-13 | |
מייג'ור גנרל סר וולטר דה סאוסמיירז קיילי, KCMG, CB, DL (באנגלית: Walter de Sausmarez Cayley; 8 באוגוסט 1863 – 21 ביולי 1952) היה קצין בצבא הבריטי ששירת באפריקה לקראת סוף המאה ה-19, ולאחר מכן במסופוטומיה ובגליפולי במהלך מלחמת העולם הראשונה.[1][2]
ביוגרפיה
ראשית חייו
וולטר דה סאוסמיירז קיילי היה בנו הבכור של הנרי קיילי, סגן המנתח הכללי בצבא בנגל ומנתח כבוד של המלכה ויקטוריה והמלך אדוארד השביעי. בין אחיו היו דאגלס אדוארד קיילי, שגם שירת בהצטיינות במערכה בגליפולי, והנרי פריאולקס קיילי, קצין צי שעלה לדרגת אדמירל משנה בצי המלכותי האוסטרלי.[3] הוא נולד בהודו בשנת 1863 והוטבל בגוראקפור.[4]
הוא התחנך במרלבורו קולג' ובמכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט.[5]
בשנת 1896 נשא לאישה את קונסטנס בלייקני (1870 – 1966), בתו של הכומר. ריצ'רד פול בלייקני, רקטור ברידלינגטון וקנון של קתדרלת יורק.[5]
קריירה צבאית
ב-1883 הצטרף לרגימנט מערב יורקשייר ושירת במערכה באשנטי (1895–1896) במה שהיא כיום גאנה, מה שהוביל לסיפוח שטח אשנטי על ידי בריטניה. ב-1890 הועלה לדרגת קפטן. על חלקו במלחמת הבורים השנייה קיבל את מדליית דרום אפריקה של המלכה עם שלושה סוגרים. בשנת 1901 הגיע לדרגת מייג'ור. לאחר מכן הוא הוצב בהודו, והשתתף בפעולות על הגבול הצפון-מערבי ב-1908. הוא הועלה לדרגת לוטננט קולונל ב-1910.
ב-1914 מונה למפקד חטיבת הרגלים ה-39 בדרגת בריגדיר, ויצא עם החטיבה לגליפולי. לאחר הנסיגה מגליפולי הוא השתתף במערכה במסופוטמיה כמפקד הדיוויזיה ה-13 (המערבית), ונשאר שם עד סוף מלחמת העולם הראשונה. הוא קיבל את תואר עמית מסדר האמבט ואת תואר עמית מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש בשנת 1916, ואת תואר אביר מפקד מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש בשנת 1917.[6][5][7] על שירותיו במלחמת העולם הראשונה, הוענק לו גם מסדר הכוכב של קראדורה של סרביה.[8]
אחרית חייו
סר וולטר דה סאוסמיירז קיילי פרש מהצבא ב-1920.[5] בעשורים האחרונים שלו הוא התגורר בקרואות'ורן, ברקשייר,[9][10] ובשנת 1939 מונה לסגן לוטננט של ברקשייר.[11] הוא מת בביתו בקרואות'ורן ב-21 ביולי 1952.
הערות שוליים
- ^ A Banker's Family – Descendants of Edward Cayley of Stamford (1782–1868). Cayley Family History. Retrieved 27 May 2016.
- ^ "Cayley, Major-General Sir Walter de Sausmarez, (8 Aug. 1863–17 July 1952)".
- ^ Burke's Peerage, 2003 edition
- ^ Baptism record in the India Office Library
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 Obituary in The Times, 21 July 1952
- ^ Army records
- ^ Who's Who 1925
- ^ Who's Who, 1925
- ^ Who's Who, 1950
- ^ Probate record
- ^ Kelly's 1939 Directory of Berkshire
