התנועה הבין-לאומית למען תודעת קרישנה

התנועה הבין-לאומית למען תודעת קרישנה (נודעת גם כתנועת הרא קרישנה) שייכת לזרם הוואישנויזם הבנגלי, אשר נוסד במאה ה-16 בידי צ'יטניה מהאפרבהו (1534-1486). התנועה הוקמה בארצות הברית בשנת 1966 על ידי המורה הרוחני ההודי א. צ'. בהקטיוודאנטה סוואמי פרבהופאדה (1977-1896).

חברי התנועה מתרגלים בהקטי יוגה (אנ') בהסתמכות על כתבים עתיקים כבהגווד גיטא והבהאגווטה פוראנה.

ההיסטוריה של התנועה

מייסד התנועה, א. צ'. בהקטיוודאנטה סוואמי פרבהופאדה, נולד בשנת 1896 בקלקוטה שבהודו, בשם אבהאי צ'ראן דֶה. הוא רכש השכלה מערבית בפילוסופיה בקולג' בריטי ובמקביל רכש השכלה מסורתית בהדרכת הגורו בהקתיסידדהאנתה סרסווטי טהאקורה (אנ'). ב-1954 פרש אבהאי מחיי משפחה, קיבל את שם הנזורה בהקטיוודאנטה סוואמי, והקדיש את זמנו לעבודה תאולוגית ולהפצת משנת הוואישנויזם הבנגלי בהודו. בשנת 1965, הפליג לבדו לארצות הברית כדי להקים את התנועה הבינלאומית למען תודעת קרישנה (ר"ת איסקון ISCON).

בשנת 1966 הקים במנהטן שבניו יורק את המרכז הראשון של התנועה. בשנות השישים החלה בארצות הברית המהפכה התרבותית של ילדי הפרחים, שבין היתר כללה עניין רב ברעיונות רוחניים ובזרמים רוחניים מהמזרח. התנועה זכתה להצלחה רבה והתרחבה במהירות ברחבי ארצות הברית, וכן באירופה בשנות השישים והשבעים. פרבהופאדה צפה בגדילתה, ועיצב אותה כחברה בינלאומית של יותר ממאה מקדשים, מרכזים רוחניים, בתי-ספר, מוסדות וקהילות חקלאיות, בת אלפי חברים ברחבי העולם. עד לפטירתו ב-14 בנובמבר 1977, פְּרַבְּהוּפָּאדַה הספיק להקיף במסעות הרצאותיו את כדור הארץ כארבע עשרה פעמים, והפך את 'הַרֵא קְרִישְנַה' לביטוי מוכר בחלקים נרחבים של העולם.

אך לצד הפופולריות הרבה, אימוץ המנטרה הרא קרישנה על ידי ההיפים וילדי הפרחים באמריקה, כמו גם המחזמר "שיער", יצרו תדמית שלילית ושגויה לתנועה. ההיפים השתמשו בסמים פסיכדליים, בעוד שהתרבות הגָאוּדִיַה וָאִישְנַוִית מתנגדת לשימוש בסמים.

לאחר מותו בשנת 1977 עברה התנועה משבר סמכות. בתחילת שנות ה-70, פרבהופאדה הקים ועד מנהל (Governing Body Commission), אשר אמור היה לקחת את הסמכות על ניהול התנועה. אולם לאחר מותו, נערכו מאבקי כוחות בין ההנהלה הרשמית של התנועה לבין גורואים שונים שבתוכה, שנהנו מסמכות רוחניות וכריזמטית. כיום הוועד הוא הגוף המנהל של התנועה, ואחראי על מדיניות התנועה ועל מינוי של מורים חדשים. בשנת 1998, לאחר שנים של מחלוקות, מונתה לראשונה אשה לגוף המנהל, הפועל ברוטציה.

כיום התנועה פעילה ומחזיקה מקדשים ברוב הערים הגדולות בארצות הברית ובמערב, כמו גם ברחבי הודו.

תנועת הרא קרישנה בישראל

התנועה הגיעה לישראל בשנות ה-70 וקיימה מרכזים ברחבי הארץ. כיום קיימות קהילות הרא קרישנה בחריש ובאריאל (בה מתקיימים לרוב שיעורים בשפה הרוסית). הקהילה באריאל מקיימת בתל אביב שירת הרא קרישנה בציבור וחלוקת ספרים אודות תודעת קרישנה.

פעילות התנועה בישראל עוררה לא פעם מחלוקת, ונכללה בשנת 1987 ברשימת הכתות בדו"ח תעסה-גלזר.