השתלת רחם
דף זה אינו מוצג בפני קוראי מהדורת נוער.
השתלת רחם היא הליך רפואי במהלכו מושתל רחם של אישה אחת בתוך גופה של אישה אחרת. ההליך מיועד לנשים הסובלות מבעיות פוריות מחוסר רחם או מבעיות בתפקוד הרחם. ההליך נחשב לאחד מפריצות הדרך החשובות ביותר בתחום רפואת הפוריות.
פיתוח הטכניקה
בשנת 2000 נערך בערב הסעודית הנסיון הראשון להשתלת רחם, שבוצע על אשה בת 26 שקיבלה את רחמה של אישה בת 46; השתל החזיק מעמד שלשה חודשים בגוף האשה ולאחר מכן הראה סימני דחייה. הנסיון הבא נערך בשנת 2012 בטורקיה על אשה צעירה שקיבלה תרומת רחם מאשה אחרת. הרחם החזיק מעמד ולא הראה סימני דחייה למשך כחצי שנה לאחר מכן הופרו ביציות האשה בהפריה חוץ גופית והוחזרו לרחמה המושתל, ההיריון נקלט אך בשבוע השמיני העובר הפסיק להתפתח וההריון פסק[1] עם זאת רחם האשה נותר תקין.[2]
ב-2014 דווח לראשונה על לידת תינוק חי לאשה בעלת רחם מושתל, האשה שוודית בת 36 עברה השתלת רחם שנלקח מאשה בגיל המעבר, קיבלה ווסת לאחר 43 יום וטופלה בטיפול מדכא מערכת חיסונית, התינוק נולד בשבוע ה-32 בניתוח קיסרי והוא שוחרר לאחר עשרה ימי אשפוז כשמצבו ומצב היולדת טוב.[3] בהמשך נערכו נסיונות במדינות נוספות ברחבי העולם וחלקם אף הצלחו להגיע ללידת תינוק חי, עד שנת 2018 נערכו 39 פרצדורות השתלות רחם בכמה מדינות ברחבי העולם ו-11 מהם הסתיימו בלידת תינוק חי.
ב-2018 דווח לראשונה על לידת תינוק חי לאחר השתלת רחם מתורמת שנפטרה.[4]
מועמדות להשתלה
הטכניקה מיועדת לנשים הסובלות מאי פוריות על רקע כשל רחמי, ביניהם נשים הסובלות מתסמונת מאייר רוקיטנסקי קוסטר האוזר (MRKH), תסמונת אשרמן באופן חמור או נשים שעברו כריתת רחם.
השתלת רחם בישראל
ב-2019 המליצה לראשונה ועדת המומחים המייעצת למועצה הלאומית לרפואת נשים בפני משרד הבריאות על ביצוע נסיוני של השתלת רחם בישראל.[5]
בהלכה
הפוסקים דנו במספר שאלות הנוצרות בהשתלת רחם.
- האם מותר לאדם לתרום איבר מגופו באופן כללי. (איסור חובל, ולקיחת סיכון עצמי ללא הצדקה)
- אם כן, האם מותר לאשה לתרום את רחמה, ובכך היא נעקרת.
- כשהתרומה היא מן המת האם יש בזה איסור הנאה מן המת, ניוול המת, והאם קיימת בעיה בכך שנמנעת מצוות קבורה באיבר.
- האם להעדיף דווקא תורמת גויה.
- האם מותר לאשה להכניס עצמה לסכנת נפשות כדי לקיים מצוות פריה ורבייה שהרי לא נצטוותה עליו.
- במקרה שהתורמת היא יהודיה האם יש להעדיף שרופא גוי יבצע את הניתוח.[6]
שאלות צדדיות שמתעוררות.
- האם אין האשה שהושתל בה רחם נאסרת על בעלה מדין ערוה.
- היות שאינה מרגישה בווסת האם יש בה גדר נידה.
- אחרי מי הולכים בבכורות. (מפני שכתוב פטר רחם).[7]
בנושא יחוסו של עובר הנולד על ידי רחם מושתל יש הסכמה בין הפוסקים שהילד יחשב כבנה של האשה שבגופה הושתל הרחם עקב כך שאיבר מושתל נעשה כחלק מהאדם.[8]
קישורים חיצוניים
- תיאור מקרה ראשון בהיסטוריה: השתלת רחם מנפטרת שהובילה ללידה מוצלחת באתר רפואת אורחות חיים
- פונדקאיות – האם זהו הפתרון היחיד? ד"ר חנה קטן
- האם השתלת רחם תהפוך בקרוב למציאות? באתר אינפורמד
- ראיון עם פרופ' אריאל וייסמן - מומחה למיילדות גיניקולוגיה ופוריות באתר יפעת
- פריצת דרך בתחום השתלות הרחם באתר zapdoctors
הערות שוליים
- ^ לראשונה אשה שעברה השתלת רחם הצליחה להיכנס להיריון באתר מחקרים
- ^ התקווה לרחם באתר המרכז הרפואי הלל יפה
- ^ לראשונה אישה שהושתל בה רחם יולדת תינוק בריא באתר e-MED
- ^ מקרה ראשון של לידה מוצלחת לאחר השתלת רחם מתורמת שהלכה לעולמה באתר e-MED
- ^ ועדת מומחים ממליצה על אישור לביצוע נסיוני של השתלות רחם (הארץ) באתר e-MED
- ^ הרב בנימין שמואלי באתר הידברות
- ^ אנציקלופדיה הלכתית רפואית אברהם שטיינברג כרך ז עמוד 144
- ^ שו"ת ציץ אליעזר ח"ז, סי' מח, פרק ה, אות טז,
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.