השתלת קרנית
השתלת קרנית הוא הליך כירורגי בו מושתל שתל קרנית תקין במקום קרנית פגומה. ישנם שני סוגי השתלה: השתלת קרנית שלמה, בו מוחלפות כל שכבות הקרנית, או השתלת קרנית שכבתית, בו מוחלפים רק החלקים הפגועים של הקרנית. השתל נלקח בדרך כלל מאדם שנפטר, אך קיימים גם שתלים מלאכותיים. הניתוח מתבצע על ידי רופא עיניים והוא נעשה בדרך כלל כשטיפולים אחרים לטיפול בקרנית כשלו. זהו אחד מניתוחי ההשתלה הנפוצים והמוצלחים ביותר בבני אדם. הסיבות העיקריות להשתלת קרנית הם קרטוקונוס, בצקת כרונית של הקרנית, צלקות קרנית, ודחיית שתל קרנית קודם.
הקרנית נלקחת מאדם שהלך לעולמו. ניתן להנציל קרניות מתורמים מטווח גילאים רחב, כל עוד הקרנית שלמה, והאדם לא סבל ממחלות ממאירות של העיניים, או ממחלות עיניים שפגעו בקרנית. בשנת 2011 הוקם בישראל בנק קרניות בעזרת המרכז הלאומי להשתלות המספק קרניות לכל המרכזים הרפואיים בארץ.
סיבות להשתלת קרנית
קיימות מחלות שונות הגורמות לפגיעה בתפקוד הקרנית וכתוצאה מכך לירידה באיכות וחדות הראייה. אחת המחלות השכיחות להשתלת קרנית היא קרטוקונוס, הגורמת לעיוות במבנה הקרנית שהופכת להיות קמורה ולא סימטרית. סיבות אחרות הם צלקות בקרנית, הנוצרות כתוצאה מזיהום בקרנית או טראומה לקרנית, מחלות גנטיות של הקרנית וכן דחיית שתל לאחר השתלת קרנית.
תרומת קרנית
הקרנית נלקחת מאדם שהלך לעולמו. ניתן לקחת קרניות מתורמים מטווח גילאים רחב, כל עוד הקרנית שלמה, והאדם לא סבל ממחלות ממאירות של העיניים, או ממחלות עיניים שפגעו בקרנית. בשונה מניתוחי השתלת איברים אחרים, אין צורך בבדיקת תאימות רקמות או סוג דם בין התורם לנתרם, משום שהקרנית אינה ניזונה מכלי דם. תהליך הנצלת הקרנית יכול להתבצע עד 12 שעות לאחר הפטירה. הנצלת הקרניות מתבצעת על ידי רופא עיניים במחלקה או בחדר הנפטרים, בהליך שמשכו כחצי שעה. לאחר סיום הנצלת הקרניות העפעפיים נסגרות באופן כירורגי כך שבסיום התהליך לא נותרים סימנים חיצוניים שיכולים להעיד על קיומו.
בהלכה
בשונה מתרומות איברים אחרים, ניתן לקחת את הקרנית גם לאחר שנקבע מוות לבבי באדם. כך שהמחלוקת בנוגע לזמן קביעת המוות אינה נוגעת לתרומת קרנית. עם זאת, ישנם פוסקים שהורו שאסור ליטול קרנית מן המת משום שרק פיקוח נפש דוחה את המצוות הקשורות בכבוד המת ובקבורתו, ואילו בתרומת קרנית מדובר רק באובדן הראייה. לעומתם, יש פוסקים שהורו להתיר. לפי גישה זו, אובדן ראייה נחשב כפיקוח נפש וכן לקיחת הקרניות אינה ביזוי המת משום שעל ידה תנצל ראייה של אדם אחר.
סוגים של השתלות קרנית
ישנם סוגים שונים של השתלות קרנית הכוללים השתלה בעובי מלא (Penetrating Keratoplasty), השתלה למלרית קדמית (Deep Anterior Lamellar Keratoplasty) והשתלה למלרית אחורית (Endothelial Keratoplasty). הסוגים הנפוצים ביותר של השתלה למלרית אחורית כוללים דימק (Descemet Membrane Endothelial Keratoplasty) ודיסק (Descemet Stripping Automated Endothelial Keratoplasty). מתאימים את סוג הניתוח לפתלוגיה העינית של המטופל.
סיבוכים
אחד הסיבוכים בניתוח השתלת קרנית היא דחייה של השתל. דחייה של השתל יכולה להתרחש בכל שלב בחיים, אבל רוב המקרים יתרחשו במהלך השנה הראשונה. שיעור דחיית השתל נע בין 1%-20% מהמקרים כאשר השיעור גבוה יותר בהשתלות קרנית בעובי מלא ונמוך יותר בהשתלות קרנית למלרית אחורית. סימני דחיית השתל מתבטאים באודם, גירוי העין וירידה משמעותית בראייה. בבדיקת העין ניתן יהיה לראות בצקת ועכירות. בדרך כלל במקרים של אבחון מוקדם וטיפול הולם דחיית השתל הפיכה. במקרים חריגים השתל יכול לעבור דחייה בלתי הפיכה ויהיה צורך בהחלפתו.
סיבוך נוסף הוא עלייה בלחץ התוך עיני. זהו סיבוך פוסט-ניתוחי נפוץ, והוא שכיח בקרב כ-30% מהמנותחים. הטיפול במקרה זה הוא בתרופות המורידות לחץ תוך עיני. יש מקרים בהם מתפתחת גלאוקומה משנית שאינה מגיבה לטיפול.
כמו כן, קיים גם סיכון של זיהום. בקרנית אין כלי דם, והיא נרפאת הרבה יותר לאט מחתכים בעור. בזמן שהפצע מתרפא הוא עשוי להידבק במיקרואורגניזמים שונים. ניתן להוריד סיכון זה על ידי אנטיביוטיקה מניעתית.
פרוגנוזה
ככלל, ניתוחי השתלת קרנית נחשבים לניתוחים מצליחים עם שיעור הצלחה גבוה. הסיבה לכישלון אפשרי מגוונות, ותלויות בגורמים רבים, כמו סוג ההשתלה, מצב החולה ובריאות חלקי העין האחרים. רוב ההשתלות גורמות לשיפור משמעותי בתפקוד הראייה במשך שנים רבות לאחר ההשתלה או לכל החיים. במקרה של דחייה או ניתוח לא מוצלח ניתן בדרך כלל לחזור שוב על הניתוח.
קישורים חיצוניים
- השתלת קרנית באתר קופת חולים כללית.
- השתלת קרנית באתר "למעשה" של מכון התורה והארץ.
- השתלת קרנית DMEK באתר השתלת קרנית.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
31843266השתלת קרנית