השריפות באמזונאס (2019)

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Earthquake House Icons.svg ערך זה עוסק באסון טבע או אירוע מזג אוויר אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים. הנכם מוזמנים להוסיף מקורות עדכניים.
הערך נערך לאחרונה ב-28 באוגוסט 2019
תמונה של נאס"א של ברזיל מ-20 באוגוסט 2019

השריפות באמזונאס זכו לפרסום בינלאומי לאחר שה-INPE, המרכז הלאומי הברזילאי לחקר החלל, פרסם ידיעה על הכמות המאסיבית של שריפות יער שהתרחשו בזמן האחרון. המכון פרסם כי היו לפחות 72,843 שריפות בין ה-1 בינואר ל-20 באוגוסט 2019, עליה של 83% מהתקופה המקבילה אשתקד, והמספר הגבוה ביותר של שריפות מאז ש-INPE התחיל לאסוף נתונים ב-2013 על ידי ניטור לוויינים.[1] תמונות של נאס"א הראו כי ניתן לראות את העשן מהחלל.[2]

השריפות ביערות הגשם מתמקדות בארבע מדינות ברזילאיות: אמזונאס, רונדוניה, מאטו גרוסו ופארה. חלקן הודיעו באוגוסט 2019 על מצב חירום.

יותר מ-60% משטח יער האמזונאס נמצא בתוך ברזיל, עם יותר ממחצית השריפות של ברזיל מתרחשות באזור היער.[3] יער האמזונאס הוא יער הגשם הגדול בעולם, ונחשב כ"חיוני לבלימת ההתחממות הגלובלית".[4][3] כן נמצאים בו 10% מהמגוון הביולוגי הידוע.[5]

האירוע גרם למספר רב של תגובות ברחבי העולם, כולל מחאות והפגנות בקני-מידה שונים,[6] וקריאות לפעולה מידית של קבוצת G7 מצד נשיא צרפת, עמנואל מקרון.[7] על אף שנשיא ברזיל, ז'איר בולסונארו אמר בעבר שאינו יכול להילחם באש,[8] מאוחר יותר אישר שימוש בצבא ברזיל.[9] בדיון של G7 הוסכם כי 7 המדינות יעבירו לברזיל סיוע חירום בהיקף של לפחות 20 מיליון דולר.[10]

סיבות אפשריות

ז'איר בולסונארו נכנס לתפקידו כנשיא ברזיל בינואר 2019. מאז, בולסונארו קיצץ את תקציב הסוכנות הממשלתית להגנה על הסביבה והקשיח את הקריטריונים להטלת קנסות על גופים מזהמים.[1] בתחילת אוגוסט, בולסונארו אף פיטר את ראש ה-INPE, מרסיו אסטריני, בטענה שהציג נתונים שקריים על היקף כריתת היערות באמזונאס.[1] פעולות אלו אִפשרו לחקלאים להצית שריפות, במטרה ליצור לעצמם שטח עבודה חקלאי,[5] הרבה מממנו נועד לגידול בקר.[1][6]

בין אם הסיבה המרכזית לשריפות היא הצתות החקלאים, רבים מסכימים שרוב השריפות הוצתו על ידי בני אדם. אלברטו סטצ'ר, ראש ה-INPE החדש, העריך כי 99% מהשריפות הוצתו על ידי בני אדם "בין אם בכוונה או בטעות".[11] הרשויות הפדרליות בברזיל פתחו חקירה כדי לבחון מדוע ישנה עליה בכמות השריפות.[7]

השלכות

שמי סאו פאולו, העיר הגדולה בברזיל, הפכו לשחורים מענן העשן שמעליו; בעוד רבים סבורים כי העשן נובע מהשריפות באמזונאס, CNN גורס כי ישנם מספר מטאורולוגים הטוענים כי העשן הגיע משריפות גדולות יותר בפרגוואי.[12] נאס"א פרסמה בטוויטר שניתן לראות את השריפות מהחלל.[2] לוויינים איתרו כמויות גדולות של פחמן דו-חמצני ופחמן חד-חמצני משוחררות מהשריפות ומתפזרות ברחבי מדינות שכנות, לעומת המצב הטבעי, בו יער האמזונאס אוגר וממיר פחמן דו-חמצני לחמצן בתהליך ההטמעה.[13]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 1.2 1.3 רויטרס, אי-פי, שריפות ענק מתפשטות ביערות האמזונס, ועשן מכסה חלקים מברזיל, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2019.
  2. 2.0 2.1 שני אשכנזי, ‏באוגוסט 2019/Article-22.htm עשן מכסה חצי מברזיל: משבר השרפות הענק באמזונס, באתר ‏mako‏.
  3. 3.0 3.1 סוכנויות הידיעות, ‏בעקבות שריפות קשות באמזונס: עשן כבד מתפשט ומכסה חצי מברזיל, באתר מעריב השבוע, 22 באוגוסט 2019.
  4. רויטרס‏, יער האמזונס בברזיל נשרף בקצב חסר תקדים, באתר וואלה! NEWS‏, 22 באוגוסט 2019.
  5. 5.0 5.1 שני אשכנזי, ‏"קטסטרופה סביבתית איומה": יערות הגשם בברזיל, שאחראים ל-20% מייצור החמצן בעולם, עולים באש, באתר גלובס, 22 באוגוסט 2019
  6. 6.0 6.1 סוכנויות הידיעות, השריפות באמזונס: קריאות שלא לייבא בשר מברזיל, באתר ynet, 23 באוגוסט 2019.
  7. 7.0 7.1 איתי בלומנטל ורויטרס, דאגה בעולם מהשריפות באמזונס: "הבית בוער", באתר ynet, 23 באוגוסט 2019.
  8. שני אשכנזי, ‏נשיא ברזיל: "40 אנשים יכבו את האש? אין לנו משאבים. הכאוס הגיע", באתר גלובס, 23 באוגוסט 2019.
  9. שני אשכנזי, ‏בעקבות הלחץ הבינלאומי: בולסונארו שולח כוחות צבא לאמזונס, באתר גלובס, 24 באוגוסט 2019.
  10. סוכנויות הידיעות|השריפות באמזונס: מנהיגי ה-G7 יסייעו ב-20 מיליון דולר|5575882|26 באוגוסט 2019
  11. מומחי אקלים על השריפות באמזונס: "הרס חסר תקדים", באתר ynet, 23 באוגוסט 2019.
  12. שריפות באמזונס, בולסונרו: "אלה פעילי הסביבה", באתר ynet, 21 באוגוסט 2019.
  13. האמזונאס בברזיל עולים באש - עד כמה זה חמור?, באתר BBC, בתאריך 23 באוגוסט 2019 (אנגלית)
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0