השמש תוציא הכל לאור היום
_II_531.jpg){kind=link}
השמש תוציא הכל לאור יום (בגרמנית: Die klare Sonne bringt’s an den Tag) הוא סיפור שלוקט על ידי האחים גרים, והוא מספר 115 במעשיות האחים גרים. הסיפור הוא אחד מארבעת הסיפורים שליקטו האחים גרים, שבו יהודים לוקחים חלק פעיל. אך בניגוד ל"העסקה הטובה", "היהודי בקוצים", ו"הסחבה הטובה", בסיפור היהודי מתואר לא כגנב ורודף בצע אלא כקרבן חף מפשע.
תוכן הסיפור
שוליית חייטים צעיר מסתובב בעולם עני מרוד. בדרך הוא פוגש יהודי וחושב "לזה יש כסף רב".[1] הוא שודד את כספו של היהודי, אולם לאכזבתו הוא מגלה שליהודי היו רק 8 פרוטות. הוא מכה עד מוות את היהודי, שמכריז זמן קצר לפני מותו "השמש הבהירה תוציא הכל לאור יום". לאחר מכן ממשיך החייט בדרכו. ומתחיל לעבוד אצל אומן שהייתה לו בת יפה. הוא נישא לה, ולאחר מותם של החותן והחותנת עוברת הנהלת העסק לידיו. יום אחד כאשר הוא שותה קפה, פוגעת קרן שמש בקפה ומרצדת על הקירות. הוא נבהל ומכריז שהשמש רוצה להוציא הכל לאור יום אולם לא מצליחה. אשתו מסתקרנת ומבקשת ממנו הסבר למשפט התמוה. הוא מספר לה את הסיפור, ומבקש ממנה לא לפרסם אותו. אולם היא לא עומדת בפיתוי, ומספרת לחברתה. כעבור כמה ימים ידעה את הסוד כל העיר, והחייט נענש. "וכך אכן הוציאה השמש את הכל לאור היום".
התפתחות הסיפור
ניתן למצוא גרסאות דומות לסיפור בין היתר האגדה הידועה אודות העגורים של איביקוס לפי האגדה המשורר היווני איביקוס הותקף בידי שודדים וברגעיו האחרונים הכריז "נקום ינקמו העגורים את נקמתי" כלפי להקת עגורים שחלפה בסמוך כעבור זמן מה אכן הובילו העגורים למציאת הרוצחים. כמו כן ניתן למצוא משפט דומה באודיסיאה להומרוס[2].
הערות שוליים
