השירות הקולוניאלי
השירות הקולוניאלי (באנגלית: Colonial Service) היה שירות ממשלתי בריטי שעסק בניהול המושבות של האימפריה הבריטית, במסגרת משרד המושבות. בין השאר פעל השירות הקולוניאלי בארץ ישראל, במסגרת המנדט הבריטי. השירות לא פעל בהודו, שם מילא פונקציה זו שירות המדינה ההודי.
עד לשנות ה-30 של המאה ה-20 לא פעל שירות קולוניאלי מאוחד, וכל מושבה בריטית התנהלה בנפרד. בשנות ה-30 הוקם השירות הקולוניאלי, ובו 16 תת-שירותים. כל פקיד של השירות הקולוניאלי היה חבר במנהלת המושבה שבה הוצב, וכן בתת-השירות הרלוונטי. לאחר מלחמת העולם השנייה מנה השירות כ-10,000 עובדים, והוא הגיע לשיאו בשנת 1957, עם 18,000 עובדים.
עם הענקת עצמאות למושבותיה של בריטניה באסיה, בשנות ה-40 ובשנות ה-50, והענקת עצמאות למושבותיה של בריטניה באפריקה, בשנות ה-50 ובשנות ה-60, הצטמצם השירות הקולוניאלי, ובשלהי שנות ה-60 מוזג עם השירות הדיפלומטי הבריטי.
תת-שירותים של השירות הקולוניאלי
השירות הקולוניאלי מנה 16 תת-שירותים:
- השירות הקולוניאלי האדמיניסטרטיבי
- שירות הביקורת הקולוניאלי
- השירות הקולוניאלי הכימי
- שירות המכס הקולוניאלי
- שירות החינוך הקולוניאלי
- שירות היערות הקולוניאלי
- שירות הסקר הגאולוגי הקולוניאלי
- השירות המשפטי הקולוניאלי
- השירות הרפואי הקולוניאלי
- שירות המכרות הקולוניאלי
- שירות הסיעודהקולוניאלי
- שירות המשטרה הקולוניאלי
- שירות הדואר הקולוניאלי
- שירות הקולוניאלי
- שירות המדידות הקולוניאלי
- השירות הווטרינרי הקולוניאלי.
לקריאה נוספת
- Kirk-Green, Anthony, On Crown Service: A History of HM Colonial and Overseas Civil Services, 1837-1997 (London: I. B. Tauris & Co. Ltd., 1999)
