השביתה הכללית בניגריה (ינואר 2012)

השביתה הכללית בניגריה היא שביתה שהתקיימה בניגריה בינואר 2012, במחאה על עליית מחירי הנפט.

ניגריה היא יצואנית הנפט השישית בגודלה בעולם, המייצאת בכל שנה מעל שתי מיליון חביות נפט, יותר מלוב וכמעט כמו איראן, אך אינה מייצרת בנזין בעצמה, אלא מייבאת את כל החומרים לייצור הדלק.

עד ינואר 2012, עמד מחיר הבנזין על כ-65 נאירה (1.63 ₪ ) לליטר, אך החל מ-1 בינואר 2012 זינק המחיר ל-138 ניירה (3.48 ₪) ואף יותר, ובמקומות מסוימים הגיע ל-6.28 ₪.

יחד עם מחירי הבנזין זינקו מחירי המזון והתחבורה הציבורית. אנשים שביקרו בימי חג המולד את קרוביהם, לא יכלו לחזור לביתם, כיון שלא יכלו לשלם את המחיר הגבוה.

האיגודים המקצועיים של ניגריה קראו לשביתה. הנוער השתלט על כיכר בעיר הצפונית קנו וקרא לו "כיכר תחריר". השביתה התרחבה, והוכרזה שביתה כללית ללא הגבלת זמן.

על אף שבניגריה קיים מתח ההולך וגובר בין נוצרים למוסלמים, בשביתה זו פעלו כולם יחד.

המשטרה תקפה את המפגינים בחריפות. ביום הראשון לשביתה נהרגו 12 מפגינים.

אחרי 5 ימי שביתה נכנע הנשיא גודלאק ג'ונתן והוריד את מחיר הדלק ל-90 ניירה. זוהי הצלחה חלקית, אך לא מסייעת לפתור את הבעיה העיקרית, שאינה מחיר הדלק, אלא היעדר תעשייה לייצור דלק במדינה. במאבק לשינוי מצב זה נהרג ב-1995 הסופר והמחזאי קן סארו-ויווה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא השביתה הכללית בניגריה בוויקישיתוף

ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26615061השביתה הכללית בניגריה (ינואר 2012)