הרץ (פסל)

הרץ
	"הרץ", כיכר מול מלון הילטון בצומת שדרת ואסיליס סופיאס עם שדרת ואסילאוס קונסטנטינו, אתונה, יוון
	"הרץ", כיכר מול מלון הילטון בצומת שדרת ואסיליס סופיאס עם שדרת ואסילאוס קונסטנטינו, אתונה, יוון
מידע כללי
פַּסל	קוסטאס ורוטסוס
תאריך יצירה	אוגוסט 1988
טכניקה וחומרים	זכוכית מוערמת בברזל.
ממדים בס"מ
גובה	14 מטר
נתונים על היצירה
משקל	17 טון
מיקום	אתונה שביוון

הרץ הוא פסל זכוכית שמוערם על ברזל, בגובה 14 מטר ובמשקל 17 טון, שיצר הפסל קוסטאס ורוטסוס ב-1988, בהזמנת העיר אתונה, יוון. מ-1988 עד 1994, הפסל הוצב בכיכר אומוניה (אנ'), אתונה. החשש מרעידות המטרו שמתחתיו הובילו להחלטה להעביר אותו לאתר הנוכחי שלו, מול מלון הילטון בצומת שדרת ואסיליס סופיאס (אנ') עם שדרת ואסילאוס קונסטנטינו (אנ') באתונה.

סיפורו של הפסל

"הרץ" הוא פסל מאת קוסטאס ורוטסוס, עשוי מלוחות זכוכית מוערמת על ברזל, עוצב באוגוסט 1988 בכיכר אומוניה, על גבי מזרקת הפירמידה שהייתה קיימת באותה התקופה. הפסל נוצר למייזם האמנותי "דרומנה" שאורגן על ידי עיריית אתונה ביוזמת ראש העיר מילטיאדיס אוורט (אנ') וסגן ראש העיר לענייני תרבות סטברוס קרחקוס (אנ'). בתחילה, נועד הפסל לשהות במקום כחודש, אך בשל הרושם הרב שעורר, הוחלט, בסיועה של מלינה מרקורי, להישארו.

שמו המקורי היה "הזר" (ביוונית: ξένος), עובר אורח בנוף האורבני המודרני שבא והולך במהירות כמו רוח רפאים. מקור ההשראה של ורוטסוס לפסל היו אותם אלפי האנשים שבאים והולכים בכיכר אומוניה. השם "הרץ" העממי, ניצח בסופו של דבר, בשל הצורה הדינמית של הפסל. שיטת הבנייה של הפסל הייתה באותה הטכניקה שבה יצר את יצירתו ה"משורר" בניקוסיה ב-1983.

עקב העבודות בבניית תחנת המטרו בכיכר, הפסל נהרס ב-1993 ונבנה מחדש במאי 1994 בכיכר מול מלון הילטון בצומת שדרת ואסיליס סופיאס עם שדרת ואסילאוס קונסטנטינו (אנ'), המקום שבו הוא נמצא עד היום.

במרץ 2019, כחלק מהסכם פרספה (אנ'), בין ממשלות יוון ורפובליקת מקדוניה, הציעה שרת התרבות מירסיני זורבה (אנ') לאמן להעביר את הפסל לסקופיה, מקדוניה הצפונית להחליפו בפסל של אלכסנדר הגדול מסקופיה. ורוטסוס, בעל זכויות היוצרים של הפסל, דחה את ההצעה והרץ נשאר באתונה.

ביקורת

ממדיו המונומנטליים והחומרים יוצאי הדופן שבאמצעותם הפסל נוצר ושסימנו את הנוף האורבני, עוררו ויכוחים סוערים וביקורת רחבה של אתונאים רבים, אך יחד עם זאת רבים קיבלו אותו בחיוב. זו הייתה הפעם הראשונה שיצירת אמנות מודרנית ביוון חילקה את דעת הקהל בצורה כה אינטנסיבית, וצברה תומכים קנאים וגם אויבים מושבעים. האמן ספג ביקורת קשה מסצנת האמנות היוונית, כאשר חלקם זיהו אותו מבחינה פוליטית הן עם אוורט והן עם הימין באופן רחב יותר ואפילו אפיינו אותו כפשיסט. אולם כעת, הפסל מקובל באופן נרחב כאחד מציוני הדרך של העיר.