הרפובליקה העממית של דרום יורקשייר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרפובליקה העממית של דרום יורקשייר הוא כינוי שניתן לעיתים קרובות לאזור דרום יורקשייר, שהיה תחת שלטון של הצד השמאלי של המפה הפוליטית[1].

דרום יורקשייר במפת מחוזות הבחירה של הבחירות הכלליות בממלכה המאוחדת 2017, לראשונה כל מחוזות הבחירה באזור צבועים בצבע אדום המסמן את מפלגת הלייבור

היסטוריה

את הביטוי טבע מקס ויליאמס, סופר שכתב בעיתון המקומי "יורקשייר אוונט פוסט", אם כי הוא אומץ במהרה על ידי אנשי השמאל ותומכיהם ברחבי האזור[2],למעשה רק מחוז הבחירה "שפילד חלם" היה מחוז הבחירה היחיד באזור בו למפלגה השמרנית היה כוח פוליטי משמעותי, בכל שאר מחוזות הבחירה נבחרו אנשים מטעם מפלגת הלייבור או מהמפלגה הליברלית[3], גם כאשר מרגרט תאצ'ר נבחרה להיות ראש ממשלת בריטניה מטעם המפלגה השמרנית האזור היו מיוצג כמעט אך ורק על ידי גורמים סוציאליסטים.

הביטוי איבד את מרבית הרלוונטיות שלו לאחר מיתוג מחודש שעברה מפלגת הלייבור, המפלגה קיבלה את שמה החדש "הלייבור החדש", החל להציג עמדות מרכזיות ומתונות יותר ואף הורידה את כוחם של אנשי השמאל הרדיקלי במפלגה. חרך העובדה שמיתוג זה נעשה כבר ב-1997 מפלגת הלייבור החדש עד להבחירות הכלליות שנערכו ב-2015 מרבית תושבי דרום יורקשייר עדיין הצביעו ברובם למפלגת הלייבור[4][5].

שנתיים לאחר מכן נערכו בממלכה המאוחדת בחירות נוספות, בבחירות 2017 השיגה מפלגת הלייבור הלייבור ניצחה במחוז שפילד חלם לראשונה מאז הקמת המפלגה וזאת ללא ויתור כלשהו על מחוזות הבחירה בהם ניצחה בעבר באזור דרום יורקשייר, נציג המפלגה במחוז הבחירה היה ג'ארד אומארה (אנ') שגרף כ-2,215 מהקולות, אומארה הושבע לתפקידו ביוני 2017 אך חצי שנה לאחר מכן, באוקטובר של אותה שנה הושעה אומארה ממפלגתו לאחר שהאחרון כתב באינטרנט כינוי גנאי על נשים מספר שנים לפני בחירתו[6].

ראו גם

  • החוף השמאלי – מושג דומה, המתאר את הנטייה הפוליטית לכיוון שמאל של החוף המערבי בארצות הברית

הערות שוליים

  1. ^ Linda McDowell (2011). Redundant Masculinities? Employment Change and White Working Class Youth. ISBN 978-1444355598. ... local politics in Sheffield were dominated by a particular form of radical municipal socialism, gaining the city a brief but prestigious reputation as the Socialist Republic of South Yorkshire.
  2. ^ Peter Lazenby (31 באוגוסט 2012). "Generations Unite". Morning Star. אורכב מ-המקור ב-3 בספטמבר 2012. נבדק ב-13 בספטמבר 2012. The steel city – much of its steel industry wrecked under Thatcher – was at the heart of what used to be proudly called the Socialist Republic of South Yorkshire. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Robert Waller (1985). The Atlas of British Politics. p. 135. ISBN 978-0709936091. The Conservatives can win only one seat in the so-called 'Socialist Republic of South Yorkshire'.
  4. ^ Bryon Criddle (2002). Almanac of British Politics. Vol. 7. p. [ 302]. ISBN 978-0415268332. The 'Socialist Republic of South Yorkshire' has not always been as solidly Labour as it is now, with just one Liberal Democrat seat in the shape of Sheffield Hallam breaking the monopoly.
  5. ^ James Reed (8 במאי 2015). "South Yorkshire results: Labour hold Barnsley and Rotherham heartlands". Yorkshire Post. נבדק ב-11 ביוני 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Cooke, Rachel (18 ביוני 2017). "Jared O'Mara, the pub-owning first-time MP who won Nick Clegg's seat". The Observer. נבדק ב-27 באוקטובר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31480329הרפובליקה העממית של דרום יורקשייר