הרמן זרגל
 | |
| לידה | 2 באפריל 1885 |
|---|---|
| פטירה | 25 בדצמבר 1952 (בגיל 67) |
| ענף מדעי | הנדסה, פילוסופיה |
| מקום מגורים | גרמניה |
| תרומות עיקריות | |
| הוגה פרויקט אטלנטרופה | |
הרמן זֶרגֶל (בגרמנית: Herman Sörgel; 1 באפריל 1885, רגנסבורג, ממלכת בוואריה - 25 בדצמבר 1952, מינכן, גרמניה המערבית) היה מהנדס ופילוסוף גרמני, הוגה פרויקט "אטלנטרופה".
קורות חייו
הרמן זרגל נולד ב-1 באפריל 1885 בעיר רגנסבורג שבממלכת בוואריה.[1] אביו, מהנדס במקצועו, היה חלוץ בהקמתם של מפעלי מים במדינתו, לצורך הפקת חשמל.[2]
בילדותו נודע כילד מחונן, ובהגיעו לגיל 19, בשנת 1904, נרשם לבית הספר לאדריכלות של מינכן. תשע שנים לאחר מכן, שהוא בגיל 28, סיים את לימודיו והגיש את עבודת הדוקטורט שלו על האסתטיקה של האדריכלות, אך זו לא התקבלה, כמו גם עבודת הדוקטורט השנייה שהגיש חמש שנים לאחר מכן בשנת 1913[1][דרושה הבהרה]. בשנת 1918 הוא הוציא את עבודת הדוקטורט הראשונה שלו כספר ("אסתטיקה אדריכלית", Architektur-Ästhetik). עוד קודם לכן, בשנת 1911, הוא מונה למורה הראשי בבית הספר לבנאים של במברג.[2]
בשנת 1914 הוא עבר להתגורר במינכן, על-מנת לעבוד כעיתונאי עצמאי. בינואר 1925 הוא ייסד ירחון בנושא אדריכלות ("בנייה", Baukunst), שישמש לו גם כבמה להפצת רעיונותיו.[2] בשנת 1929 הוציא זרגל ספר בשם "הנמכת הים התיכון והשקיית הסהרה - פרויקט פנרופה" (Mittelmeer-Senkung, saharabewässerung, Panropaprojekt). בספר הציג זרגל את פרויקט "פנרופה", ששמו שונה מאוחר יותר לאטלנטרופה. במרכז רעיון הפרויקט עומד הקמת סכר ברוחב של 35 קילומטר שיחסום את מצר גיברלטר, בין מרוקו לספרד, ובכך יבודד את הים התיכון מן האוקיינוס האטלנטי. על ידי סכר זה קיווה זרגל לגרום לפני הים התיכון לרדת בכ-200 מטר ובכך לחשוף כ-600 אלף קמ"ר של קרקע שיעמדו כעת לרשותה של אירופה, וישמשו לחקלאות, תעשייה ומגורים. סכר גיברלטר ייצר חשמל הידרואלקטרי שיספק אנרגיה לכל אירופה ואף מעבר לכך. לצד זה, זרגל רצה לסכור גם את נהר הקונגו, וליצור במרכזה של אפריקה שני אגמים מלאכותיים. מי אגמים אלו ישמשו להשקיית מדבר הסהרה, ובכך יהפוך לאזור פורה שיוכל לשמש לחקלאות. בנוסף לכך, ייבנה גשר בין סיציליה לתוניסיה, ובסופו של דבר יווצרו שני מעברים יבשתיים שיחברו את אירופה לאפריקה: האחד בין תוניסיה לסיציליה והשני על-גבי סכר גיברלטר. בשני מעברים אלו יפרסו כבישים ומסילות ברזל. דבר זה יגרום לזרימה של מחצבים וגידולים חקלאיים מאפריקה לאירופה, מה שיצמי את התעשייה האירופאית בפרט ואת כלכלת היבשת בכלל. זרגל, האמין שהפרויקט יביא גם את השלום לאירופה המשוסעת, כשהיבשת כתוצאה מן הפרויקט תשפע במזון ובאנרגיה.[1][3][2] בתקופה שלפני הוצאת ספרו של זרגל הוא קרא את ספרו של הסופר הרברט ג'ורג' ולס, "קווי המתאר של ההיסטוריה" (The Outline of History). בספר, כתב ולס על מרבצי המלח שהתגלו במקומות שונים לאורך חופי הים התיכון, והעלה את ההשערה שהם תוצר של התייבשות אפשרית של הים לפני כחמישים אלף שנה, בעידן הקרח האחרון. רעיון זה, שבעבר הרחוק הים התיכון היה יבש כולו, השפיעו על רעיונותיו של זרגל באשר לפרויקט אטלנטרופה.[1] תוכנית זו, למרות שזכתה עם השנים להתעניינות מסוימת, לא יצאה בסוף אל הפועל.[1][2]
ב-25 בדצמבר 1952, בעת שיצא זורגל מביתו רכוב על אופניו להרצאה אודות פרויקט אטלנטרופה, פגעה בו מכונית חולפת שברחה מייד מהמקום. זרגל נהרג, ונהג המכנית הפוגעת לא נמצא מעולם.[1]
ספריו
- Einführung in die Architekturästhetik. Prolegomena zu einer Theorie der Baukunst, 1918
- Theorie der Baukunst I. Architektur-Ästhetik, 3. Auflage, Piloty & Löhle, München 1921 (Nachdruck: Gebr. Mann, Berlin 1998, מסת"ב 3-7861-1992-9)
- Entwurf zur Erziehungsreform des Gymnasions, Jenaer Volksbuchhandlung, Jena 1921
- Reformentwurf zur einheitlichen Organisation der Hochbauschulen, 1921
- Das Chilehaus, Hamburg. Architekt Fr. Höger (= Deutschlands Industrie und Handel; 1), Raue, Charlottenburg 1924
- Wohnhäuser (= Handbuch der Architektur, IV. Teil, Halbband 2, Heft 1), 2. Auflage, 1927
- Verirrungen und Merkwürdigkeiten im Bauen und Wohnen, Gebhardt, Leipzig 1929
- Mittelmeer-Senkung, saharabewässerung, Panropaprojekt, Gebhardt, Leipzig 1929.1929
- Das Haus fürs Wochenende, Gebhardt, Leipzig 1930
- Atlantropa. Fretz & Wasmuth, Zürich / Piloty & Loehle, München 1932
- Vorwort zu: Wayne W. Parrish: Technokratie – die neue Heilslehre, Piper, München 1933
- Die drei großen A, Amerika, Atlantropa, Asien, 1938
- Atlantropa-ABC. Kraft, Raum, Brot. Erläuterungen zum Atlantropa-Projekt, Arnd, Leipzig 1942
- Atlantropa. Wesenszüge eines Projekts (= Atlantropa-Bibliothek; Band 1), Vorwort von John Knittel, Behrendt, Stuttgart 1948
ראו גם
קישורים חיצוניים
- Literatur von und über Herman Sörgel im Katalog der Deutschen Nationalbibliothek
- Website über Atlantropa
- TV-Dokumentation von Michael Morales und Harald Rauser von 2006
הערות שוליים
