הרי וולטון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרי וולטון
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

הרי וולטוןאנגלית: Walton Mountains[1]) הם שרשרת הרים מבודדת במרכז האי אלכסנדר, שלמול חצי האי האנטארקטי, שבאנטארקטיקה[2][3].

שרשרת ההרים כוללת שלושה מסיבים, המכוסים שלג[2][3].

שיא גובהם של ההרים הוא 1,450 מטרים מעל פני הים[2][3][4], בהר מקארתור[2][3]; ההרים הם הפסגה ה-3,084 בגובהה באנטארקטיקה[4].

שרשרת ההרים משתרעת לכיוון דרום[2][3], החל ממפרצון שוברט - לאורך 40 קילומטרים[2][3].

ההרים ממוקמים ממזרח לשדה הקרח לואיס[3].

בתחום שרשרת ההרים מצויים פסגות ריקטר, נונאטאק סאבייר ופאלינדרום באטרס[3].

היסטוריה

גילוי ומיפוי הרכס

הרכס התגלה לראשונה עת שצולם מהאוויר על ידי לינקולן אלזוורת' בטיסתו מעל האזור ב־23 בנובמבר 1935[2][3].

הרכס מופה לראשונה בהתבסס על תצלומי אוויר אלה על ידי וולפגנג לואיס גוטפריד יוארג[2][3].

הרכס צולם מהאוויר על ידי השירות האנטארקטי של ארצות הברית בשנת 1940[3].

בשנת 1947 הרכס נסקר בסקר קרקעי על ידי משלחת החקר האנטארקטית רון, בפיקודו של פין רון[3].

הרכס מופה בשנת 1957 על ידי סקר שטחי חסות איי פוקלנד[3], בהתבסס על תצלומי האוויר משנת 1940 ומשנת 1947[3].

מקור השם

שמו של הרכס ניתן לו על ידי פין רון[2][3].

רון קרא לרכס על שמו של לוטננט קולונל אר. סי. וולטון (R.C. Walton)[2][3], מחיל הנחתים של ארצות הברית[2][3], אשר סייע לרון בשכנוע צי ארצות הברית להלוות לו ספינה, ובארגון הסיוע של צי ארצות הברית למשלחתו של רון.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31334017הרי וולטון