הרב חנוך אטקין
הרב חנוך הניך אֶטקין (1863 – 16 בנובמבר 1937) היה רבה של לוגה בשנים 1895 – 1924 ורב בלנינגרד בשנים 1924 - 1937.
ביוגרפיה
נולד בשנת 1863 בווילקוביץ שברוסיה (ליטא) לרב יהואש אבא ורשבסקי, שכיהן כראש הישיבה בסובאלק, ולשפרה בת הרב משה פלצ'ינסקי.
הרב אטקין היה חניך ישיבת תנועת המוסר בסלבודקה שבליטא, "משגיח רוחני" בישיבת לומז'ה, ומ"עמודי התווך" של ישיבת נובהרדוק[1].
הרב אטקין נישא לפרדל כ"ץ, בת הרב זכריה מנדל כ"ץ, רבה של ראדין. בשנת 1895 נשלח על ידי החפץ חיים[2] לכהן כרבה של העיירה לוגה, דרומית ללנינגרד (היום סנקט פטרבורג) שברוסיה. יותר מ-25 שנה היה הרב של לוגה (1895–1924), והחל משנת 1924 תחת שלטון הקומוניזם, כיהן כרב בלנינגראד.
בנוסף לרבנות, התפרנס מעמל כפיו (כורך ספרים) ולכן, לפי רוח אותם הזמנים, התקבל ברצון על ידי השלטון הקומוניסטי שרדף ואסר אנשי דת. בזכות יחס חיובי זה לא נרדף והצליח להושיט עזרה ולהציל ממאסר במחנות עבודת כפיה (גולאג) נפשות רבות מקהילתו ומכל הפונים אליו. בין האנשים שהציל מרדיפת השלטון היה הרב מנחם מנדל שניאורסון (לימים הרבי מלובביץ), שהסתתר כשנה בביתו כאשר היה נתון בסכנה[3].
בניגוד למרבית הרבנים באותם הימים[4], הרב אטקין לא התנגד לציונות ואף עודד ותמך בילדיו לעלות לארץ הקודש. מתוך שבעת ילדיו, שלושה עלו ארצה: הבן הבכור יוסף אטקין, שרה אטקין אשת הרב דוד כהן, וזכריה מנדל אטקין.
הרב חנוך אטקין נפטר בלנינגרד ביום ג', י"ב כסלו תרצ"ח, בגיל 74. הוא נקבר בבית הקברות היהודי בעיר[5]. גם אשתו פרדל שנפטרה לפניו ב-1934, קבורה באותו בית הקברות[6].
לקריאה נוספת
- הרב דב כ"ץ, תנועת המוסר - תולדותיה, אישיה ושיטותיה, כרך ה' עמוד 131 הערה 2, הוצאת ספרים פלדהיים ירושלים 1996.
קישורים חיצוניים
- הרב י.ל. נעקריטש, ישיבות נוברדוק, באתר דעת
הערות שוליים
- ^ יסוד ישיבת נאווארידוק - הרב י.ל. נעקריטש
- ^ משנת הנזיר עמ' 25
- ^ ספר ימי מלך - פרקים במסכת חייו ופעליו של נשיא דורנו, הוד כ"ק אדמו"ר רבי מנחם מענדל שליט"א שניאורסון מליובאוויטש, כרך ראשון עמוד 213, הוצאת אוצר החסידים
- ^ האנציקלופדיה העברית כרך כח, 'ציונות' עמוד 600, 'האורטודוכסיה והרפורמה'.
- ^ מצבת הרב חנוך אטקין באתר "עדה המצבה"
- ^ מצבת פרדל אטקין בבית הקברות היהודי בסנקט פטרבורג
