השושלת הקרא-ח'אנית
 | |
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | קונפדרציה |
| שפה נפוצה | טורקית |
| עיר בירה | קאשגאר |
| גאוגרפיה | |
| יבשת | אסיה |
| היסטוריה | |
| הקמה | |
| תאריך | 840 |
| פירוק | |
| תאריך | 1212 |
| ישות קודמת | סאמאנים |
| ישות יורשת | קרא-ח'יטאי, ח'ווארזמשאה |
הממלכה הקרא-ח'אנית הייתה הממלכה הטורקית המוסלמית הראשונה.
עליית הממלכה הקרא-ח'אנית
השורשים ההיסטוריים של השושלת הקרא-ח'אנית לוטים בערפל, אולם ככל כנראה מוצאה בשבטים טורקים קרלוקים, שעלו לעמדת חשיבות מרכזית בחלק המזרחי של הערבה האסייתית, אחרי נפילתה של האימפריה האויגורית באמצע המאה התשיעית. אפשרות נוספת, שאינה סותרת את האפשרות הקודמת, היא שהקלאן שהנהיג את הקרלוקים בא מקרב האשינה (A-Shih-Na), השבט שעמד בראש האימפריה של הגוקטרכ (Göktürk). בכל אופן היו השבטים הקרלוקים הגורם החזק והמרכזי בקונפדרציה הקרא-ח'אנית.
לפי הנוהג שהיה מקובל באימפריות הטורקיות, שקדמו לה, הייתה הממלכה הקרא-ח'אנית מחולקת באופן אדמיניסטרטיבי לשני ח'אקאנתים, מזרחי ומערבי. בשנות ה-50 של המאה העשירית המיר אחד מבני השושלת הקרא-ח'אנית המערבית את דתו לאסלאם. בשנת 960 חלה המרה המונית של תרכים לאסלאם, "200,000 אוהלים של תרכים", לפי דיווחו של אבן אל-את'יר (הנזכר גם אצל ההיסטוריון הפרסי, אבן מסכוויה). הראיות הנסיבתיות מעידות על-כך שהיו אלו תרכים מהח'קאנאת המזרחי.
בשנת 999 פלשו הקרא-ח'אנים לתוך הממלכה הסאמאנית, כבשו את הבירה בוכרה, והשלימו את השתלטותם על טראנסאוקסאניה. בכיבוש בוכרה העניקו הקרא-ח'אנים מכת מוות לממלכה הסאמאנית למרות שזו המשיכה לשרוד באופן מצומצם עד שנת 1005. באותה שנה בה השתלטו הקרא-ח'אנים על טרנסאוקסניה, כבש מחמוד מע'זנה את ח'וראסאן מידי הסאמאנים ושתי השושלות הטורקיות קבעו את נהר האוקסוס כגבול בין ממלכותיהם. בתחילת המאה ה-11 הכירו הח'אנים של הח'אקאנת הקראח'אני המערבי בסמכות הדתית העליונה של הח'ליף העבאסי והוסיפו לשמם את הכינוי "מוולא אמיר אל מומנין".
החלוקה האדמיניסטרטיבית של הממלכה הקרא-ח'אנית בין מזרח למערב, הפכה לחלוקה פוליטית בתחילת המאה האחת עשרה, כאשר בכל ח'אקאנת עלתה שושלת עצמאית. במחצית השנייה של שנות השלושים של המאה האחת עשרה הצליחה השושלת הקרא-ח'אנית המזרחית להשתלט על שטחי השושלת המערבית. השושלת המנצחת שבה וחילקה ב-1042 את הממלכה לשני ח'אקאנתים עצמאיים במזרח ובמערב.
החשיבות התרבותית של הקרא-ח'אנים
קאשגאר הייתה העיר המרכזית בח'אקאנת המזרחי מבחינה דתית ותרבותית. חכמי הדת והמלומדים, שהתקבצו בעיר זו, תרמו תרומה מכרעת להתפשטותה של דת האסלאם בחלקה המזרחי של הממלכה הקרא-ח'אנית במהלך המאות העשירית וה-11. בשני הח'אקאנתים של הממלכה עודדו השליטים הקרא-ח'אנים את היצירה התרבותית ושימשו פטרונים למלומדים, לסופרים ולמשוררים.
לצד הפריחה של דת האסלאם והתרבות המוסלמית עברה הממלכה הקרא-ח'אנית ובייחוד חלקה המזרחי תהליך אינטנסיבי של טורקיפיזציה. האוכלוסייה דוברת השפות האיראניות, שישבה באזור אגן טארים (Tarim Basin), בבלאסאגון (Balasagun/Balasaghun) ובחלקים נוספים של הח'אקאנת המזרחי החלה לאמץ את השפות התרכיות לצד או במקום השפות האיראניות. הכתב האויגורי המשיך להיות מקובל בחלקה המזרחי של הממלכה הקרא-ח'אנית עד לסוף המאה האחת עשרה. למרות שהייתה השפעה ניכרת הן של התרבות הסינית והן של התרבות האיראנית, השתמרה זהות טורקית חזקה בחלקה המזרחי של הממלכה הקרא-ח'אנית (בח'אקאנת המערבי היה הייתה השפעה רבה יותר לתרבות האיראנית).
ראו גם
לקריאה נוספת
- Golden, Peter B., An Introduction to the History of the Turkic Peoples: Ethnogenesis and State-Formation in Medieval and Early Modern Eurasia and the Middle East, Wiesbaden: Otto Harrassowitz, 1992.
קישורים חיצוניים
| הקודם: סאמאנים |
הקרא-ח'אנים | הבא: קרא-ח'יטאי |
23294847השושלת הקרא-ח'אנית