הקליקה (אמנות)

הקליקה (באנגלית: The Clique) הייתה קבוצה של אמנים אנגלים, שהקים ריצ'רד דאד בסוף שנות השלושים של המאה ה-19. חברים נוספים היו אוגוסטוס ביצה, אלפרד אלמור, ויליאם פאוול פרית', הנרי נלסון אוניל, ג'ון פיליפ ואדוארד מתיו וורד.

הם תוארו כ"הקבוצה הראשונה של אמנים בריטים שהתארגנה ביחד והודיעה כי המסורת הגדולה של האקדמיה לאמנות הבריטית לא רלוונטית לדרישות האמנות של זמנם".

הקמה

מידע על פעילותה של ״הקליקה״ נובע בעיקר מזיכרונותיו של ויליאם פאוול פרית' וממאמר קצר שפורסם בכתב העת "ארט ז'ורנל" 1898 על ידי גילברט אימרי, שהיה חבר הקבוצה. שניהם קובעים שהקבוצה כינתה את עצמה בשם זה והקימה מועדון רישומים. אימרי מתאר את שאיפותיהם של חברים מסוימים בקבוצה ומתאר כי בפגישותיהם היו כולם מציירים רישומים בנושא מסוים ומבקשים שאחרים, שאינם אמנים כמו אימרי, ישפטו לגופם של היצירות.

הם נפגשו יחד בסוף שנות ה-30 והתחלה של שנות ה-40. הקבוצה התפרקה בשנת 1843 כשריצ׳רד דאד קיבל מחלת נפש ונכלא לאחר שרצח את אביו. האחרים, הפכו לחברים מצליחים באקדמיה המלכותית לאמנויות (אם כי אוניל הפך רק לחבר עמית ולא חבר מלא). עבודותיהם נתמכו על ידי כתב העת החדש שנוצר באותה העת - The Art Journal.

רעיונות

הקליקה התאפיינה בהסתייגות חבריה מאמנות גבוהה אקדמית לטובת ציור ז'אנר. זאת בעקבות התקדימים של ויליאם הוגארת ודייוויד וילקי. הרעיון עלה בקנה אחד עם השקפתם כי יש לשפוט את האמנות על ידי הציבור ולא על פי התאמתה לאידיאלים האקדמיים.

בשנות החמישים של המאה ה-19 הפכו רוב חברי "הקליקה" למתנגדים גדולים של התנועה הפרה-רפאלית, והאמינו שאומנותה מייצגת אקסצנטריות ופרימיטיביות. ויליאם פרית' ואוניל כתבו רבות על התנגדותם לעקרונות תנועה הקדם-רפאלית.

ציור הדיוקנאות של חברי "הקליקה" הוזמן על ידי פטריק אלן-פרייזר לבית האוזפילדפילד בארברואת'.

בשנות ה-60 של המאה ה-19 התפרסמה קבוצה אחרת של אמנים עם רעיונות דומים בשם St John's Wood Clique .

גלריה

• 

  ריצ׳רד דאד

• 

  אדוארד מתיו וורד

• 

  ג׳ון פיליפ

• 

  ויליאם פאוול פירת׳

• 

  אלפרד אלמור

• 

  אוגוסטוס אג

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הקליקה בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32466872הקליקה (אמנות)