הקיפוס של עבדמסכר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקיפוס

הקיפוס של עבדמסכר היא קיפוס שיש לבן בצורת אובליסק שהתגלה בצידון, ומתוארך לשנת 300 לפנה"ס. הקיפוס התגלה בשנת 1890 על ידי יוסף-אנג'ה דוריג'לו (בנו של מגלה הסרקופג אשמנעזר השני).[1]

כיום הוא מוצג בלובר (AO 1759 + 1762).[2]

תיאור

מידות הקיפוס הן 105 ס"מ על 30 ס"מ על 30 ס"מ.[2] בשל צורתו הוא הושווה לאובליסקים במקדש האובליסקים (אנ') בגבל. בסיס הקיפוס מעוטר בעיטורי צמחים בתבנית חזרתית, ועל חלקו העליון חרותה כתובת פיניקית.

הכתובת

הכתובת

הכתובת כתובה בפיניקית, שאותיותיה זהות לאותיות הכתב המרובע, ותעתיק הכתובת הוא[1]:

המנחת אש יתן עבדמסכר רב עבר לספת
רב שני בן בעלצלח לאדני לשלמן יברך

הכתובת ידועה בסימונים KAI 282 או RES 930[1], וכן "הצידונית הרביעית". הכתובת דומה מאוד בסגנונה לכתובות אש נדר.

ראו גם

ביבליוגרפיה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הקיפוס של עבדמסכר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Jean-Baptiste Chabot, Charles Clermont-Ganneau, Répertoire d'Épigraphie Sémitique, Paris : Imprimerie nationale, עמ' 269-270. (בצרפתית)
  2. ^ 2.0 2.1 AO 1759
  3. ^ פרויקט בת של Corpus Inscriptionum Semiticarum
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33850555הקיפוס של עבדמסכר