הקהילה היהודית באפינגן
ראשיתה של הקהילה היהודית באפינגן (Eppingen, במדינת באדן-וירטמברג בגרמניה) במחצית הראשונה של המאה ה-14. לאחר מלחמת שלושים השנים התרחבה הקהילה, וב-1839 כללה 220 אנשים ובית כנסת, בית ספר יהודי (1825-1868) ובית קברות יהודי נפרד. במחצית השנייה של המאה ה-19 חלה ירידה דמוגרפית בקהילה, הקהילה נכחדה עם רדיפות היהודים בתקופת הנאציזם.
תולדות הקהילה
יישוב יהודי התהווה לראשונה באפינגן במאה ה-14.[1] עם הרדיפות בזמן "גזירות המגפה השחורה" (1348) חרבה הקהילה והיהודים נדדו לאופפר והיילברון. במרוצת המאות הבאות ישבו במקום יהודים אחדים שקיבלו חסות משליטי העיר.
בסוף המאה ה-17 כבר ישבו בעיר 16 משפחות. הקהילה הייתה מסונפת לרב ולקהילה בוורמס, ואנשיה נקברו בבית העלמין היהודי בעיר, עד פתיחת בית העלמין באפינגן (1738) ששימש גם את הקהילות הסמוכות. התפילות התקיימו בתחילה בבניין באוניברסיטה העתיקה, המכונה עד היום אצל תושבי המקום Alte Judenschule, "בית הספר היהודי הישן". לאחר סדרת הטרדות מצד נוצרים מקומיים עברו התפילות להתקיים בביתו של חבר הקהילה לב מאייר, ובשנת 1772 נבנה בית כנסת בעיר שכלל שתי דירות מגורים למורה ולשמש. עם התרחבות הקהילה נחנך באוקטובר בשנת 1873 בית הכנסת החדש באפינגן.
בשנת 1827 נוסד בית ספר יסודי יהודי בעיר, שבראשו עמד במשך 45 שנים רצופות יחזקאל שלזינגר, תלמידו של 'רב המדינה' יעקב עטלינגר. יהודי אפינגן בתחילת המאה ה-20 התפרנסו בעיקר מסחר בבקר, טבק, חנוונות ומתוצרת חקלאית. עם ראשי הקהילה במחצית השנייה של המאה נמנה מאייר שטראוס, שהנהיג חידושים ברוח הרפורמה למגינת לב חברי הקהילה החרדים, שתלו בו את אשמת ההידרדרות הרוחנית והמוסרית בקהילה.
בשיאה מנתה הקהילה 222 נפשות בשנת 1842 (7 אחוז מתושבי העיר). לאחר שנת 1880 החל תהליך התמעטות בקהילה שנמשך ביתר שאת במאה ה-20. עם עליית היטלר לשלטון נשארו באפינגן 60 יהודים בלבד. הנטישה מהעיר שהייתה מתונה למדי בשנים הראשונות, הלך וגדל עם החרפת הרדיפות. 17 מיהודי העיר היגרו לארצות הברית ו-23 התפזרו לערים בגרמניה.
לאחר ליל הבדולח שבמהלכה הועלה בית הכנסת באש היגרו מהעיר רוב התושבים היהודים, לבד מארבעה שגורשו וכן שתי יהודיות שנישאו לגרמנים.
כזכר ושריד לקהילה היהודית עדיין נותרו על תילם בניין בית הכנסת הישן, המקווה במרתף, ואבן נישואים בחזית הבניין. בבית העלמין היהודי בעיר, שחולל קשות בשנת 1982, השתמרו מצבות עתיקות רבות. בראשית המאה ה-21 לא התגוררו יהודים באפינגן.
אישים
- לאופולד רגנסבורג (1834-1900), עורך דין נודע שפעל בבאדן במחצית השנייה של המאה ה-19
- הלל זונדהיימר (1840-1899), היה רב ומחבר ספרים על החינוך הדתי היהודי
- סלמה רוזנפלד (1892-1984), מורה ופרופסור
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הקהילה היהודית באפינגן |
- דוד בר יוסף, העיר התאומה, באתר גפן, 18 בספטמבר 2010
הערות שוליים
- ^ במקורות היהודיים: עפינגן, עפינגין, עפינגען
20303686הקהילה היהודית באפינגן