הצי השני לאוסטרליה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הצי השני לאוסטרליה היה צי של שש אוניות שנשאו מתיישבים, מורשעים שקיבלו את עונש הגלות ואספקה לסידני קוב, אוסטרליה ב-1789. הצי השני הגיע בעקבות הצי הראשון שהקים התיישבות אירופית באוסטרליה ב-1788.

הצי השני ידוע לשמצה על התנאים הקשים שעל סיפון הצי, ועל האכזריות וההתעללות במורשעים. מבין 1,006 אנשי הצי, רבע מהם מתו במהלך ההפלגה וכ-40 אחוז מהם נהרגו תוך שישה חודשים מההגעה לאוסטרליה.[1][2][3][4] הקברניט וכמה מאנשי צוות של כלי שיט אחד הואשמו בעבירות נגד המורשעים, אך זכו לאחר משפט קצר.

בהתחלה, האוניות נועדו להפליג יחד לאוסטרליה, והגיעו לסידני קוב ב-1789. עם זאת, אחת מהאוניות הושבתה בדרך ולא הצליחה להגיע ליעד, ואילו אחרת הקדימה והגיעה כחודשיים לפני שאר הספינות.[2] המושבה ציפתה שהצי יכיל פחות אסירים לא מיומנים ויותר אספקה. למרות זאת, הגעתם של כל כך הרבה חולים וגוססים וכל כך מעט אספקה נוספת הביאו את היישוב קרוב לרעב אפילו לפני שהצי השלישי הגיע לסידני קוב ב-1791.

סיכום צי

אונייה תמונה סוג קפטן האונייה מספר אנשים בצוות יום עזיבה מאנגליה יום הגעה לסידני ימי הפלגה מספר הנידונים
גברים נשים
Lady Juliana אונייה של מורשעים שקיבלו את עונש הגלות תומאס אדגר 35 29 ביולי 1789 3 ביוני 1790 309 ימים — 222 (226)
HMS Guardian מאונייה לאספקה של אקדחים לאונייה של מורשעים שקיבלו את עונש הגלות אדוארד ריו — 12 בספטמבר 1789 הושבתה בדרך — 20 (25) —
Justinian אונייה של מזון ואספקה בנג'מין מייטלנד — 28 ביוני 1789 15 באפריל 1790 291 יום — —
Surprize אונייה של סוחרים לאונייה של מורשעים שקיבלו את עונש הגלות ניקולס אנסטיס — 19 בינואר 1790 26 ביוני 1790 158 ימים 218 (254) —
Neptune אונייה של מורשעים שקיבלו את עונש הגלות דונלד טרייל — 19 בינואר 1790 27 ביוני 1790 159 ימים ? (421) + 12 מ-Guardian ? (78)
Scarborough מאונייה של מתיישבים לאונייה של מורשעים שקיבלו את עונש הגלות ג'ון מרשל — 19 בינואר 1790 28 ביוני 1790 160 יום 180 (253) + 8 מ-Guardian —
סך הכל 859 [114] (973) 300 [4] (304)

מקורות והיסטוריה

Lady Juliana הפליגה לפני שאר האוניות שהכילו מורשעים שקיבלו את עונש הגלות האחרות, ולא תמיד נחשבה כחלק מאוניות הצי השני. היא נשאה מורשעות שקיבלו את העונש הגלות. האונייה של מזון ואספקה, Justinian, לא הפליגה עם האוניות שהכילו מורשעים והגיעה לפניהם. HMS Guardian יצאה לדרך לפני האוניות שהכילו מורשעים, אבל נפגעה לאחר מכן בגלל קרח לאחר שעזבה את כף התקווה הטובה. לאחר שנפגעה, האונייה חזרה לדרום אפריקה ונחרבה.

Surprize‏, Neptune ו-Scarborough נקנו ממשרד הקבלנים קמדן, קלברט וקינג (אנ'), שהתחייבה להעביר, להלביש ולהאכיל את המורשעים תמורת סכום אחיד של 17 ליש"ט לכל אדם, בין אם הם ירדו מהאוניות בחיים ובין אם לא. משרד הקבלנים עסק בעבר בהובלת עבדים לאמריקה הצפונית. סוכני הכתר היחידים בצוות היו הסוכן הימי, סגן ג'ון שפקוטה וסרן המשמר; קמדן וקאלברט סיפקו את כל שאר הצוותים.

שלושת כלי השיט עזבו את אנגליה ב-19 בינואר 1790, כאשר היו על האוניות היו 1,006 מורשעים (928 גברים ו-78 נשים). הם עשו רק תחנה אחת בדרך, בכף התקווה הטובה, בפברואר 1790. בתחנה זו, הועלו 20 מורשעים גברים, ניצולים מ-HMS Guardian. שלושת האוניות עשו מסע מהיר יותר מהצי הראשון, והגיעו למפרץ ג'קסון בשבוע האחרון של יוני 1790, שלושה שבועות לאחר Lady Juliana, וחודשיים לאחר Justinian‏.[5][2]

המסע היה מהיר יחסית, אך שיעור התמותה היה הגבוה ביותר בתולדות אנשי הצי לאוסטרליה. מתוך 1,038 המורשעים שעלו על הספינה, 273 מהם מתו במהלך ההפלגה (כ-26%) ו-486 חלו.[6][2] הדבר עומד בניגוד גמור לשיעורי התמותה שדווחו בצי הראשון בו ”עם כמעט מספר שווה של אנשים, רק 24 נפטרו ו[רק] 30 חלו. ניתן להסביר את ההבדל רק על ידי השוואה בין האופן בו כל צי הותקן והובל.”[7]

ב-Neptune, המורשעים הורעבו במכוון, הוחזקו עם שרשרות, וסירבו לעיתים קרובות גישה לסיפון. לא ניתן היה לבדוק אם לאנשים חלו בצפדינה. ב-Scarborough לא ניתנו במכוון מנות אוכל, אך ניסיון של התעללות מדווח הוביל לכך שהמורשעים נכלאו מתחת לסיפון.[8]

לאחר מכן כתב קפטן ויליאם היל, מפקד המשמר, ביקורת חריפה על קפטני האוניות, וקבע כי: ”ככל שהם יכלו לעכב מהעלבים האומללים, כך יהיה להם יותר הוראות להיפטר בשוק זר, ומוקדם יותר למסע. הם מתים, כך הם יכולים למשוך לעצמם את קצבת המנוח”.[9]

ההגעה למפרץ ג'קסון

בהגיעם למפרץ ג'קסון, מורשעים שהיו חצי-עירומים שכבו ללא מצעים, והם היו חולים מכדי לזוז. מורשעים שלא היו מסוגלים ללכת הושלכו על הצד. כולם קיבלו כינים. לפחות 486 חולים ירדו במפרץ ג'קסון (47% מהיורדים מהאוניות). מתוכם 124 מתו זמן קצר לאחר שירדו מהאוניות.[2] מבין השאר הכומר ג'ונסון, שהלך ביניהם ברגע שהספינות הגיעו לנמל, כתב כי: ”הסבל שראיתי ביניהם אינו ניתן לתיאור... ראשם, גופם, בגדים, שמיכות, היו מלאים בכינים. הם היו אומללים, עירומים, מטונפים, מלוכלכים, מחורבנים, ורבים מהם לא היו מסוגלים לעמוד, לזחול, או אפילו להזיז יד או רגל.”[10]

המושל פיליפ מצידו ציין כי: ”אני לא אדון, אדון, אתעכב במקום הסבל שאותו הציגו בתי החולים והאוהלים החולים כשירדו האנשים האלו, אבל זה יהיה חובה שלא להגיד שזה קרה על ידי הקבלנים. לאחר שהצטופפו יותר מדי על סיפון האוניות הללו ומתוך היותם מוגבלים מדי במהלך המעבר.”[11]

בין המגיעים בצי השני היו ד'ארסי וונטוורת' ופילגתו המורשעת קתרין קרולי, מ-Neptune, וג'ון מקארתור, אז סגן צעיר בחיל הסאות' ויילס, ואשתו אליזבת, ב-Scarborough. בנו הבכור של מקארתור, אדוארד מקארתור, שליווה את הוריו ב-Neptune ו-Scarborough, היה ככל הנראה האדם היחיד שהפליג בצי השני שיצילם בזמן הצי, וכמו כן שהוא הניצול האחרון של הצי.

כאשר הגיעו לאנגליה חדשות על זוועות הצי השני, התגובה הציבורית והרשמית הייתה זעזוע. התקיימה בירור אך לא נעשה שום ניסיון לעצור את דונלד טרייל, קפטן Neptune ותואר כסדיסט מדומד, או ניסיון להגשת תביעה ציבורית נגדו, שאר הקפטנים או משרד הקבלנים. למרות זאת, הם התקבלו במהרה על ידי הממשלה להכין את הצי השלישי להגעה למפרץ ג'קסון ב-1791.

טריילר וחבר המטה הראשי שלו, ויליאם אלינגטון הועמדו לדין באופן פרטי בגין רצח של מורשע ללא שם, הימאי אנדרו אנדרסון והטבח ג'ון ג'וזף. למרות זאת, לאחר משפט שנמשך כשלוש שעות בפני סר ג'יימס מריוט בבית המשפט לאדמירליות, החליטו המושבעים להאשים את שני הגברים בכל ההאשמות ”מבלי שהטריד את השופט לסכם את הראיות”.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Collins, David (1975). Fletcher, Brian H. (ed.). An Account of the English Colony in New South Wales. A.H. & A.W. Reed. ISBN 0589071688.
  • Flynn, Michael (1993). The Second Fleet: Britain's Grim Convict Armada of 1790. Sydney: Library of Australian History. ISBN 0908120834.
  • Bateson, Charles, The Convict Ships, 1787–1868, Sydney, 1974. מסת"ב 0-85174-195-9
  • Flynn, Michael, The Second Fleet : Britain's grim convict armada of 1790, (Sydney : Library of Australian History, 1993) מסת"ב 0-908120-83-4
  • French, Jenny, Australia's Second Fleet - 1790, IFHAA, 2007
  • Hughes, Robert, The Fatal Shore, London, Pan, 1988 מסת"ב 0-394-75366-6
  • A. J. Hill, 'Macarthur, Sir Edward (1789 - 1872)', Australian Dictionary of Biography, Volume 5, Melbourne University Press, 1974, pp 122–123.
  • Admiralty Proceedings on the Sessions held 7 and 8 June 1792 before Sir James Marriott and others, Trials of Kimber, Traill, Ellerington and Hindmarch for murder and Berry and Slack for piracy, London 1792
  • Emma Christopher, Cassandra Pybus, Marcus Buford Rediker, Marcus Rediker (eds.), Many Middle Passages: Forced Migration and the Making of the Modern World, Berkeley: University of California Press, 2007, chapter 6 by Emma Christopher, "Slave Traders, Convict Transportation, and the Abolitionists".

הערות שוליים

  1. ^ Flynn 1993, p.1
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 Convict Ships to Australia (ארכיון)
  3. ^ Australia’s tragic beginnings: The grotesque story of the the Second fleet, NewsComAu, ‏2018-11-29 (באנגלית)
  4. ^ Second Fleet, dictionaryofsydney.org
  5. ^ Tench, Watkin; Flannery, introduced by Tim (1996). 1788 : comprising a narrative of the expedition to Botany Bay and an account of the settlement at Port Jackson (Repr. with index. ed.). Melbourne: Text Publishing. pp. 127–130. ISBN 1875847278.
  6. ^ Tench, Watkin; Flannery, introduced by Tim (1996). 1788 : comprising a narrative of the expedition to Botany Bay and an account of the settlement at Port Jackson (Repr. with index. ed.). Melbourne: Text Publishing. p. 131. ISBN 1875847278.
  7. ^ Tench, Watkin; Flannery, Tim (introduction) (1996). 1788 : comprising a narrative of the expedition to Botany Bay and an account of the settlement at Port Jackson (Repr. with index. ed.). Melbourne: Text Publishing. pp. 131–132. ISBN 1875847278.
  8. ^ Collins 1975, p. 100
  9. ^ Historical records of New South Wales. Volume 1, Part 2 – Phillip. Sydney: Charles Potter, Government Printer. 1892. p. 367. ארכיון מ-2016-08-04. נבדק ב-2020-07-29.
  10. ^ "Our Austral". The Argus. Melbourne. 27 בינואר 1940. p. 8 Supplement: The Argus Weekend magazine. ארכיון מ-2020-10-27. נבדק ב-27 בינואר 2012 – via National Library of Australia. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "MEDICINE IN AUSTRALIAN HISTORY". The Central Queensland Herald. Rockhampton, Qld. 4 באפריל 1935. p. 58. ארכיון מ-2020-10-27. נבדק ב-27 בינואר 2012 – via National Library of Australia. {{cite news}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30219554הצי השני לאוסטרליה

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הצי_השני_לאוסטרליה&oldid=1994613"