הפרכת חומרים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הפרכה (Embrittlement) משמעותה הפיכת חומר לפריך (מתפורר, Brittle). זהו תהליך בו פוחתת האלסטיות או המשיכות של חומר, והוא הופך מחומר משיך לפריך, ולכן לעמיד פחות בפני שבר. זוהי בדרך כלל תוצאה בלתי-רצויה של השפעת הסביבה על החומר. קיימים מנגנוני הפרכה שונים לחומרים שונים. לעיתים גורמים להפרכה מכוונת של חומרים במעבדה על-מנת לחקור את השפעות סביבת העבודה על החומר לאורך זמן, או את תכונות החומר (חומר פלסטי, למשל) לאחר התיישנותו.
מנגנוני הפרכה
- הפרכה בעזרת מימן (Hydrogen Embrittlement) - בשיטה זו מימן נספג במתכות וסגסוגות מסוימות וגורם להפיכתן לפריכות יותר.
- שבירת סדקים על ידי סולפיד (Sulfide Stress Cracking) - בשיטה זו מתבצע פחמון סולפידי בחומר. השיטה מסתמכת על כך שסגסוגות מסוימות (בעיקר סגסוגות הפלדה השונות) מגיבות עם סולפיד המימן, ויוצרות איתו קשרים.
- הפרכה בעזרת מתכות נוזליות - בשיטה זו משתמשים במתכת נוזלית ספציפית שבעת מגע עם החומר הופכת אותו לפריך. בתהליך זה גורמים למתכת משיכה להפוך להרבה יותר פריכה כאשר בסביבתה נמצאת מתכת נוזלית.
- הפרכה בעזרת מתכת - בשיטה זו מאפשרים לאטומי מתכת לעבור דיפוזיה אל תוך החומר, כך שהסגוגת החדשה שנוצרת היא פריכה יותר.
- שימוש בקרינת נייטרונים - יכולה לגרום לחומרים מסוימים להיות פריכים. זאת משום שהפצצת חומר בנייטרונים יכולה לגרום לנקעים בחומר, דבר הגורם לו להפוך לפריך עקב איבוד המבנה המולקולרי היציב שלו, ואף להתנפח לעיתים.
- בהפיכת חומרים פלסטיים לפריכים משחררים את החומרים בפלסטיק המעלים הפלסטיות שלהם (Plasticizers) על ידי חימום יתר או על ידי יישון.
ראו גם
22362603הפרכת חומרים