פסיכיאטר מחוזי
בישראל, פסיכיאטר מחוזי הוא רופא פסיכיאטר בשירות המדינה ששר הבריאות מינהו להיות פסיכיאטר מחוזי או סגן פסיכיאטר מחוזי לעניין חוק טיפול בחולי נפש, תשנ"א–1991.[1]
עיסוק משפטי
הפסיכיאטר המחוזי עוסק בנושאים הקשורים לחוק טיפול בחולי נפש, בזכויות החולה ובהתנהלות מול מערכת משפטית בנושאים של בריאות הנפש.[2]
הוראה לבדיקה פסיכיאטרית
הוראת בדיקה כפויה דחופה
פסיכיאטר מחוזי רשאי להורות בכתב כי אדם יובא בדחיפות לבדיקה פסיכיאטרית במקרה בו האדם חולה וכתוצאה ממחלתו נפגם במידה ניכרת כושר שיפוטו או כושרו לביקורת המציאות, כאשר הוא עלול לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי מיידי וסירב להיבדק על ידי פסיכיאטר.[1]
במקרה של קטין, פסיכיאטר מחוזי רשאי להורות בכתב, על פי בקשת עובד סוציאלי לחוק הנוער (טיפול והשגחה) כי קטין יובא בדחיפות לבדיקה פסיכיאטרית, אם קיימות לדעתו ראיות לכאורה כי הקטין חולה במחלת נפש או שיש לו הפרעה נפשית, והמחלה או ההפרעה עלולות לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי. תוקף הוראת בדיקה דחופה הוא עשרה ימים מיום נתינתה.[1]
הוראת בדיקה כפויה לא דחופה
פסיכיאטר מחוזי רשאי להורות בכתב כי אדם יובא לבדיקה פסיכיאטרית, כשהאדם חולה ונפגמה במידה ניכרת יכולת השיפוט שלו או כושרו לבקרת המציאות. בנוסף, האדם עלול לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי לא מיידי או שנפגמה יכולתו לדאוג לצרכיו הבסיסיים, כשהוא גורם לזולת סבל נפשי עד פגיעה באורח חייו התקין, או שגרם לפגיעה חמורה ברכוש וסירב להיבדק על ידי פסיכיאטר.[1]
הוראה על אשפוז כפוי
תינתן בכתב על סמך הממצאים והתנאים בבדיקה פסיכיאטרית דחופה או כשהאדם סירב להיבדק. תוקף הוראה לאשפוז דחוף הוא עשרה ימים מיום נתינתה ולא יותר משבעה ימים מיום האשפוז. הפסיכיאטר המחוזי רשאי להאריך את תקופת האשפוז הכפוי בתנאים המפורטים בחוק טיפול בחולי נפש, תשנ"א-1991 (סעיף 10).
הוראה על טיפול מרפאתי כפוי
טיפול בשירות המרפאתי שניתן גם ללא הסכמת המטופל, על-פי הוראה כתובה של פסיכיאטר מחוזי או צו בית משפט. ההוראה ניתנת כאשר הפסיכיאטר המחוזי נוכח שקיימת אפשרות לתת את הטיפול במסגרת מרפאתית במקום אשפוז, במקרה בו החולה באשפוז כפוי וזקוק להמשך טיפול מרפאתי לאחר שחרורו. ההוראה לטיפול מרפאתי כפוי בתוקף עד ששה חודשים והפסיכיאטר יכול להאריך את תוקפה לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על ששה חדשים.[1][3]
עבודה עם בתי משפט
הוצאת צווים לפי בקשת בית המשפט - צווי בדיקה, צווי הסתכלות, צווי אשפוז, צווים לטיפול מרפאתי כפוי.[2]
מתן חוות דעת משפטיות ועדות מומחה מטעם בית המשפט. חוות הדעת יכולה להידרש הן בתחום האזרחי והן בתחום הפלילי ונערכת על ידי רופא פסיכיאטר מומחה לצורך הערכת מצבו הנפשי של הנבדק.[2][4]
ועדות פסיכיאטריות
ועדה פסיכיאטרית אשר מונתה ע"פ סעיף 24 לחוק לטיפול בחולי נפש.[1] הוועדה היא גוף משפטי בעל סמכות מקבילה לבית משפט השלום ומתכנסת בהרכב של שלושה חברים: יו"ר הוועדה שהוא משפטן בדרגת שופט בית משפט השלום ושני רופאים פסיכיאטרים מומחים, האחד מתוך שירות המדינה והאחר שאינו בשירות המדינה.[5] הועדה דנה לפחות אחת לשישה חודשים בעניין חולים המאושפזים על פי צו בית משפט או נמצאים בטיפול מרפאתי כפוי או כאשר החולה או הרופא מבקשים זאת. בסמכות הוועדה לדון ולהחליט על המשך או שחרור מאשפוז כפוי.[6]
עיסוק קהילתי אזורי
השירות האמבולטורי בבריאות הנפש
טיפול נפשי הניתן במרפאות קהילתיות
מגוון טיפולים נפשיים הניתנים במרפאות בקהילה כמו ייעוץ של רופא פסיכיאטר, טיפול פסיכותרפי (שיחות עם איש מקצוע מתחום בריאות הנפש), הפנייה לסל שיקום, הדרכת בני משפחה של מתמודד עם קושי נפשי ועוד. החל מ־1 ביולי 2015 האחריות הביטוחית למתן הטיפול הנפשי המרפאתי היא של קופות החולים בהתאם ל"רפורמה הביטוחית בבריאות הנפש". הטיפול המרפאתי ניתן במגוון מסגרות – מרפאות של קופות החולים, מרפאות ציבוריות של משרד הבריאות, בקליניקה פרטית של מטפל עצמאי (בהתאם לרשימה של הקופות).[7]
טיפול נפשי הניתן במסגרת טיפול/אשפוז יום
טיפול אינטנסיבי אשר מסייע למנוע את הצורך באשפוז פסיכיאטרי. המטופל נמצא במסגרת טיפול / אשפוז יום כ־6 שעות ביום, במהלכן מקבל טיפול ומעקב תרופתי, טיפול פסיכו-תרפויטי פרטני וקבוצתי, אבחון שיקומי וריפוי בעיסוק.[8]
פיקוח ובקרה
בלשכת הפסיכיאטר המחוזי קיים צוות בקרה מחוזי. הפיקוח והבקרה נועדו להבטיח את מתן השירותים המסופקים על ידי שירותי בריאות הנפש או ספקי שירות ואת איכותם, בהתאם לסטנדרטים וחוזרי משרד הבריאות ואגף בריאות הנפש וכן לקדם שיפור מתמיד של מערך שירותי בריאות הנפש. הבקרות מבוצעות על ידי צוות בקרה רב מקצועי. סמכות הפיקוח והבקרה קיימת מכוח חוקים רלוונטיים והתקשרויות חוזיות בין ספקי השרות למשרד הבריאות.[9]
שיקום נפגעי נפש בקהילה
שיקום נפגעי נפש בקהילה נועד לאפשר את שיקומם והשתלבותם בקהילה של אנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית ולשפר את איכות חייהם. שירותי השיקום ממוקדים בסיוע לאדם לפתח מיומנויות ונגישות למשאבים להם הוא זקוק על מנת להגביר את שביעות רצונו ואת יכולתו להצליח בתחומי מגורים, תעסוקה, ההשכלה וסביבה חברתית.[10]
הזכאות לתוכנית שיקום נקבעת על ידי ועדת שיקום אזורית שבונה תוכנית שיקום אישית לפי צורכי המשתקם, ערכיו ושאיפותיו. השירותים שוועדת השיקום האזורית רשאית לקבוע לגביהם תוכנית שיקום מפורטים במדויק בתוספת לחוק השיקום וקרויים "סל שיקום". במסגרת "סל שיקום" מוצעות תוכניות שיקום בתחומי דיור, תעסוקה, השכלה, חברה ופנאי, חונכות, סומכות, תיאום טיפול, טיפולי שיניים וסיוע למשפחות המלוות את המשתקם.[11][12]
תיאום בין שירותים
לשכת פסיכיאטר מחוזי מקיימת תיאום ושיתופי פעולה בין-משרדיים ובין-ארגונים בנושאים הקשורים לטיפול בנפגעי נפש ואוכלוסיות בסיכון גבוה.[13] הממשקים מתקיימים עם גורמי רווחה, קופות חולים, משטרה, בתי מעצר, רשויות מקומיות ומועצות אזוריות, ביטוח לאומי.
קישורים חיצוניים
- אגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות
- רשימת לשכות פסיכיאטר מחוזי
- רשימת מרפאות בריאות הנפש בקהילה
- הרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש, באתר משרד הבריאות
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 חוק טיפול בחולי נפש, תשנ"א-1991, באתר www.nevo.co.il
- ^ 2.0 2.1 2.2 פסיכיאטר מחוזי - מחוז תל אביב, באתר GOV.IL
- ^ טיפול מרפאתי כפוי, באתר כל-זכות
- ^ חוות דעת פסיכיאטרית משפטית: באילו מצבים היא נדרשת?, באתר Infomed
- ^ נוהל הפעלת ועדות פסיכיאטריות מחוזיות, 2007
- ^ ועדה פסיכיאטרית, באתר המרכז לבריאות הנפש לב השרון
- ^ טיפול נפשי מרפאתי, באתר www.health.gov.il
- ^ טיפול יום ואשפוז יום, באתר משרד הבריאות
- ^ סטנדרטים בפיקוח ובקרה, באתר משרד הבריאות, אגף לבריאות הנפש
- ^ חוק שיקום נכי נפש בקהילה, תש"ס-2000, באתר www.nevo.co.il
- ^ שיקום בקהילה, באתר משרד הבריאות
- ^ תחומי סל שיקום, באתר משרד הבריאות
- ^ תחומי עיסוק האגף לבריאות הנפש, באתר משרד הבריאות, אגף לבריאות הנפש
