הפארק הלאומי פריבאיקלסקי

הפארק הלאומי פריבאיקלסקי
	אין תמונה חופשית
מיקום
מדינה	רוסיה

הפארק הלאומי פריבאיקלסקי (ברוסית: Прибайка́льский национа́льный парк) הוא שטח טבעי מוגן בעל חשיבות פדרלית, שהוקם לצורך שימור החוף המערבי של ימת באיקל.

גאוגרפיה

שטחו הכולל של הפארק הוא 297,417 הקטאר, והוא ממוקם על שטחי מחוזות המשנה סליודיאנקה, אירקוטסק ואולחון שבמחוז אירקוטסק.

פארקים לאומיים הופיעו ברוסיה בשנות השמונים של המאה העשרים. אחד הפארקים הראשונים היה הפארק הלאומי פריבאיקלסקי, שאורגן בתקופת שיא מאבקה של הקהילה לשימור ימת באיקל. ההחלטה התקבלה על ידי מועצת השרים של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הרוסית ב-13 בפברואר 1986. בשנת 1996 נכללה ימת באיקל ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.

הפארק הוא רצועה צרה המכסה חלק גדול (כ-470 ק"מ) של החוף המערבי של ימת באיקל מהכפר קולטוק שמדרום לכף קוצ'ריבסקובסקי בצפון והוא משתרע על המדרונות המזרחיים של רכס פרימורסקי, החלק הדרומי של מישור אולחינסקי, האגן של הנהר הגדול (יובלו של נהר אנגרה), כמו גם האי אולחון. החלק הדרומי של הנהר נשפך אל נהר אנגרה.

הפארק כולל את האזור המוגן הגדול ביותר שלחופי הבאיקל (כמעט רבע מאורכם הכולל). עושר עולם החי והצומח, מספר המינים הנדירים של חי וצומח ושפע המונומנטים הארכאולוגיים של הפארק הלאומי עבר הבאיקל עולה על כל שטח טבעי מוגן אחר באזור הבאיקל.

בניגוד לשמורות, הפארקים הלאומיים עשויים להכיל את האוכלוסייה המקומית, שבמידה מוגבלת עוסקת בחקלאות ומבצעת סוגים שונים של שימושי קרקע, כמו גם תיירות אינטנסיבית ופעילויות שאינן גורמות נזק לסביבה. כיום הפארק הוא ביתם של כ-15,000 איש. בעונת הקיץ מתווספים אליהם עוד מאות אלפי תיירים, מאחר שבפארק ממוקמים כמעט כל המקומות הפופולריים של החוף המערבי של ימת באיקל.