השושלת השאוונית
 | |
| מדינה | ממלכת שאווה והאימפריה האתיופית |
|---|---|
| בית האב | השושלת הסולומונית |
| מייסד | נאגסי קראסטוס |
| השליט האחרון | היילה סלאסי |
| ראש הבית הנוכחי | זרע יעקב אחמה סלאסי |
| תקופת השושלת | 1682–1974 (כ־292 שנים) |
| אתניות | אמהרים[1] |
השושלת השאוונית היא שושלת קיסרים ושליטים אמהרים ששלטו בשאווה (1682–1889) ויותר מאוחר באימפריה האתיופית מ-1889–1974 שושלת זו היא צאצאית של השושלת הסולומונית ומהווה ענף נפרד המכונה "הענף הצעיר" בניגוד לשושלת הגונדרית המכונה "הענף הבוגר".
סקירה
מוצאה של השושלת הוא מהקיסר לבנה דנגל דרך בנו הנסיך יעקב אשר ברח לשאווה בזמן מלחמת אתיופיה-אדאל. נכדו של יעקב נאגסי קראסטוס הוא זה שייסד באופן רשמי את השושלת והכריז על עצמו כשליט שאווה ב-1682, בנו סבסטינוס ייצר תואר חדש שישמש את שליטי שאווה "מארידאזמץ'" יותר מאוחר נכדו סהלה סלאסי שינה את התואר ל"נגוס" (מלך) ולאחר מכן נכדו של זה, מנליק השני הוכתר לקיסר אתיופיה ב-1889 והשושלת מלכה לא רק על שאווה אלא על כל האימפריה האתיופית. אחריו אירע סכסוך עקוב מדם בעת שלטונו של ייאסו החמישי אשר היה הקיסר בפועל למרות שלא הומלך, ייאסו היה הקיסר האתיופי הראשון שהיה מוסלמי. ייאסו הודח ולאחריו הומלכה אישה ראשונה משושלת זו לקיסרית, זאודיתו. לאחר מות זאודיתו ירש אותה היילה סלאסי, סלאסי לא הצליח לשמור על השושלת בשלטון והודח במהפכה האתיופית ב-1974. למרות שהודחה השושלת המשיכה להתקיים בגולה והיורש העצר היה אספה וואסן אשר המליך את עצמו לקיסר בגולה ב-1989 ונפטר ב-1997 לאחריו בנו זרע סלאסי יירש אותו, זרע סלאסי כיום הוא יורש העצר והעומד בראש השושלת.
אישים
שליטי שאווה
| # | שם | תחילת כהונה | סיום כהונה | הערות |
|---|---|---|---|---|
| 1 | נאגסי קראסטוס | 1682 | 1703 | החזיק בתואר האצולה "אבטו" |
| 2 | סבסטינוס | 1703 | 1719 | משלטונו החלו להיקרא שליטי שאווה בשם "מארידאזמץ'" |
| 3 | אבבואיה | 6 במרץ 1719 | 23 בפברואר 1744 | |
| 4 | אמחה ייאסוס | 23 בפברואר 1744 | 6 בפברואר 1775 | |
| 5 | אספה וואסן | 6 בפברואר 1775 | 30 ביולי 1807 | |
| 6 | וואסן סגד | 30 ביולי 1707 | 7 ביוני 1813 | החזיק גם בתואר "ראס" (דוכס) |
| 7 | 7 ביוני 1813 | 12 באוקטובר 1847 | שינה את תואר שליטי שאווה ל"נגוס" (מלך) | |
| 8 | היילה מאלכות | 12 באוקטובר 1847 | 9 בנובמבר 1855 | |
| 9 | מנליק השני | 9 בנובמבר 1855 | 3 בנובמבר 1889 | בתחילה מלך שאווה ולאחר מכן קיסר אתיופיה |
קיסרי אתיופיה
| # | תמונה | שם | תחילת כהונה | סיום כהונה | הערות |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | 
|
מנליק השני | 3 בנובמבר 1889 | 12 בדצמבר 1913 | |
| 2 | 
|
ייאסו החמישי | 12 בדצמבר 1913 | 27 בספטמבר 1916 | לא הוכתר באופן רשמי |
| 3 | זאודיתו | 27 בספטמבר 1916 | 2 באפריל 1930 | ||
| 4 | 
|
היילה סלאסי | 3 באפריל 1930 | 12 בספטמבר 1974 | [2] |
| 5 | 
|
אמחה סלאסי | 12 בספטמבר 1974 | 17 בינואר 1997 | מכאן ואילך השושלת אינה שולטת על אתיופיה |
| 6 | זרע יעקב אמחה סלאסי | 17 בינואר 1997 | מכהן |
הערות שוליים
- ^ השושלת הייתה נוצרית והאמהרים היוו את הבסיס, עם זאת היו בה גם נישואים מעורבים/פוליטיים עם מתנצרים דוברי אמהרית, כמו: ליג' ייאסו, שאביו היה מבני האורומו, היילה סלאסי שאימו הייתה חצי גורגית וחצי אורומו.
- ^ בין 9 במאי 1936 - 5 במאי 1941 קיסר אתיופיה היה מלך איטליה ויטוריו אמנואלה השלישי וסלאסי היה בגלות.
| השושלת השאוונית | ||
|---|---|---|
| ממלכת שאווה | ||
| בית אב | השושלת הסולומונית | 
|
| שליטים | נאגסי קראסטוס • סבסטינוס • קאדמי קאל • אמחה ייאסוס • אספה וואסן • וואסן סגד • סהלה סלאסי • היילה מאלכות • מנליק השני • ייאסו החמישי • זאודיתו • היילה סלאסי • אמחה סלאסי • זרע יעקב אמחה סלאסי | |
| ממלכות האימפריה האתיופית | ||
| השושלת הסולומונית | ||
|---|---|---|
| תור הזהב | יקונו אמלק • יאגבה ציון • סינפה ערד הרביעי • חיזבה אסגד • קידמה אסגד • ג'ין אסגד • סבא אסגד • וואדם ערד • עמדה ציון הראשון • ניואיה קראסטוס • ניואיה מריאם • דווית הראשון • תוודרוס הראשון • יסחק הראשון • אנדראיאס • תקלה מריאם • סארוו ייאסוס • עמדה ייאסוס • זרע יעקב • באדה מריאם הראשון • אסכנדר • עמדה ציון השני • נהואד | |
| תקופת השפל | דווית השני • גלאוודיוס • מינאס • סרצה דנגל • יעקב • זה דנגל • יעקב | |
| ענפים | השושלת הגונדרית • השושלת השאוונית • השושלת התיגראינית • השושלת הגוג'אמית | |
| האימפריה האתיופית | ||
20847503השושלת השאוונית